כץ, גדי

בן יהודה וברכה. נולד ביום כ"א בסיון תשי"ט (27.6.1959) במושב ניר-צבי. את לימודיו התחיל בבית-הספר היסודי שבמושב, לאחר- מכן עבר לבית-הספר 'נצר סירני' שבקיבוץ, והשלים את לימודיו בבית-הספר התיכון 'עמל' שברמלה. גדי גדל בבית חם למשפחה יוצאת ארגנטינה וחונך על ערכים של יושר, מוסר-עבודה ואהבת המולדת. אהבותיו הגדולות בילדותו היו קריאת ספרים, עיסוק בעבודות-יד, ובייחוד – הטבע. הוא נהג לקרוא כל ספר שנפל לידו, לא ברר לו נושאים מיוחדים, ו"היה שוקע בקריאה עד שעות- הלילה המאוחרות", אומרת אמו, "גדי פשוט אהב לקרוא". היה לו כישרון טבעי לעבודות-יד, ובייחוד הצליח בפסלי המתכת שלו, שהציב בגינת הבית. אבל אהבתו הגדולה באמת היו הטבע והחיות, שטיפל בהן ולמד את אורח-חייהן. בימי נערותו בספארי שנבנה בפארק רמת-גן, שם בנה את הביתנים של פינת החי. לפני גיוסו לצבא התנדב לעבוד בבית- ספר-השדה שבעין-גדי, והמקום שבה את לבו. הוא החליט שמיד עם תום שירותו יתיישב בערבה. בראשית נובמבר 197 גויס גדי לצה"ל והוצב למשטרה הצבאית. במסגרת שירותו עבר קורס שוטרים-צבאיים וסיימו בציון נאה; כן, עבר קורס-מ"כים, שבמסגרתו נטל חלק במבצע ליטני. להערכת מפקדיו היה גדי "חייל טוב, ממושמע, בעל מוטיבציה גבוהה להתנדבות, בעל כושר-מנהיגות, כושר-גופני מעולה ורמה שכלית טובה-מאוד. מהבולטים ביותר בפלוגת הש"צ". ביום ו' באייר תשל"ח (13.5.1978) נפל גדי בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין ניר-צבי. בן 19 היה בנפלו. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "מיום שהכרתי את גדי התרשמתי מרצינותו, אחריותו ומסירותו. במשך הטירונות ובקורס השוטרים-הצבאיים התבלט והצטיין בכל-מעשיו. הוא נשלח לקורס-מ"כים, והיה מתוכנן להישלח לקורס מדריכי אימון-גופני ומדריכי קרב-מגע, על-פי בקשתו, וכן – לקורסי סמלים וקצינים. גדי ניסה ולא נואש מרצונו לעבור לחיל-האויר; ואמנם, לפני ימים אחדים קיבלנו הודעה לשגרו למבדקי צוות-אויר – מובטחני שגם במבחנים אלה היה עומד בהצלחה".