כפרי, יאיר

בן רמי (אברהם) ועמליה. נולד ביום י' בניסן תש"ט (9.4.1949) במושב כפר יהושע. הוריו קראו לו על שם חברם הטוב, בן כפרם, יאיר ישראלי, אשר נפל במלחמת השחרור. יאיר אהב את החי והצומח. מקטנותו הכיר את כל הפרות שבמשקי השכנים וזכר את שמות כל בהמות העבודה. בגיל שלוש עבר עם הוריו לבית לחם הגלילית, שם הקימו ההורים משק חקלאי משלהם. הוא למד בבית הספר היסודי "אלון הגליל" שבמושב. כיאה לנצר למשפחת חקלאים מדורי דורות, הוא טיפח את המשק החקלאי של הוריו במסירות רבה וטיפל בגינת הנוי. הוא אהב כל שיח ועץ בפינת הנוי, טיפח אותם, שמר עליהם ולא הרשה לעקור אף לא ענף אחד שהיכה שורש בחצר המשק. בכל עסק ביסודיות: חקר את גידול העזים, עיין בספרות המקצועית, עמד בקשרים עם ארגון מגדלי העזים, בהן טיפל לפני צאתו ללימודים, האביס אותן וחלב אותן. תחביבו האחרון היה הסוס "מוסטאנג" שאותו אימן והרבה לרכב עליו להנאתו. כך הכיר יפה את שדות העמק ואת הגבעות סביבו. לפעמים היה סר לכפרים הערביים השכנים והשתתף עמהם ב"פנטזיות". לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר היסודי, המשיך בלימודים בבית הספר התיכון בכפר יהושע. הוא היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" של תנועת המושבים ונטל חלק בכל הפעולות במסגרת בית הספר והתנועה (טיולים, מחנות, מסיבות וכו'). כן הרבה בקריאה, בעיקר של ספרות יפה. בבית הספר התיכון לא מצא עניין רב. לאחר שלוש שנים עזב אותו ויצא ללמוד בבית הספר הטכני של חיל האויר בחיפה. לא בנקל הסתגל לסדר הצבאי ולחברת הנערים השונה מזו שבכפרו. אולם הוא קיבל הכל ברוח טובה וסיים את לימודיו בבית הספר הטכני בהצטיינות. הוא גויס לצה"ל בראשית שנת 1968 והתנדב לחיל האויר, כאיש צוות קרקע. הוא הצטיין בתפקידו ומילא את כל המוטל עליו באחריות רבה. הוא התקדם בסולם הדרגות, אך סירב לצאת לקורס קצינים ולחתום על שירות קבע כי המשק קסם לו. מפקד שדה התעופה בו שירת הפציר בו להמשיך לשרת שנה נוספת בצבא, אולם יאיר היסס: הוא הבין את צורכי הביטחון כי התמחה יפה במקצועו ומילא תפקידים אחראיים ביותר ועם זאת ידע כי הוריו מצפים לשובו לעבודה במשק החקלאי. יאיר נהג לעזור להוריו ככל יכולתו. תמיד העדיף לבוא הביתה כדי לעזור להורים בעבודתם הקשה במשק, תוך שמירת העיקרון של עבודה עצמית, במקום ליהנות מן הנופש הניתן לחיילים. במשך שנות שירותו בצבא הוא התחיל ללמוד לבחינות הבגרות, ועל אף הקשיים עמד בהצלחה בכמה מהן ושאף להמשיך בלימודים עם שובו הביתה. הכל ציפו לשובו הביתה: ההורים, האח, האחות וילדי השכנים אשר אהב להשתעשע עמם, לספר להם סיפורים ולהסביר להם הכל בסבלנות רבה. לקראת שובו נעשו תוכניות רבות להרחבת המשק החקלאי ולבנין קומה שנייה בשביל יאיר. במוצאי שבת, ט"ז מרחשון תשל"א (14.11.1970), נפל בעת שירותו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בבית לחם הגלילית.