כספי, שושנה (‘שוש’)

בת אליהו ורותי. נולדה ביום כ"ב באלול תשי"ז (18.9.1957) במושב סגולה שבקרבת אשקלון. שלוש שנים למדה בבית-הספר המשותף למושבי הסביבה 'מנ"ס' (מנוחה – נחלה – סגולה). בשנת 1966 עברה המשפחה לקרית-גת. שושנה המשיכה את לימודיה היסודיים בבית-הספר 'בן-צבי' שבעיר. את חטיבת-הביניים ואת הלימודים התיכוניים עשתה בבית-הספר המקיף 'רוגוזין' שבקרית-גת וסיימה בהצלחה את חוק לימודיה במגמה ההומנית. כבר בבית-הספר העממי נתגלה בשושנה כישרון לכתיבה, ומוריה וחבריה עמדו על כך בבית-הספר התיכון: "היא הפליאה לכתוב סיפורים קצרים ושירים. הללו הודפסו דרך-קבע בעלונים של בתי- הספר. חלקם לא ראו אור מעולם, כי שושנה הטמינה אותם במגרה או בין דפי הספרים שקראה באותו זמן". היא נתברכה גם בכישרון בתחום ההופעה הדרמטית על הבמה. כבר בבית-הספר העממי נבחרה תמיד למלא תפקיד ראשי בהצגות, והחוג הדרמטי בבית-הספר התיכון קיבל אותה בזרועות פתוחות אל שורותיו. עם-זאת, היתה שושנה טיפוס של אדם מופנם למדי, והיא חשפה את לבה ומאוייה רק באוזני ידידותיה הקרובות ביותר, כשם שהללו מצאו אצל שושנה אוזן קשבת ועצה נבונה לבעיותיהן האינטימיות. חייה החברתיים היו מצומצים למדי. שנה אחת בלבד עשתה בתנועת-הנוער 'מחנות העולים'. לרוב העדיפה ספר טוב בביתה על מסיבות ליל-שבת מחוץ לבית. בסוף ינואר 1976 גויסה שושנה לשירות הסדיר. לאחר הטירונות עברה קורסים מקצועיים בפקידות והוצבה לאחר מבסיסי חיל-האויר. לאחר חודשים-מספר הועברה, לפי בקשתה, לבסיס של טייסת-מסוקים, ושם מצאה מקום שהיה לפי רוחה. שם גם הפיקו מפקדיה את המקסימום מכישוריה ונתברכו בעבודתה המסורה. ואולם, פרק-זמן מאושר זה היה קצר. ביום י"ח בתשרי תשל"ז (12.10.1976) נפלה שושנה במילוי תפקידה. הובאה למנוחת- עולמים בחלקה הצבאית של בית-הקברות בנתניה, עיר בה השתקעה המשפחה. השאירה אחריה הורים ושני אחים. מפקדה של שושנה כתב להורים השכולים: "בספטמבר נשלחה שוש לעזור לנו בטייסת בפרק-זמן קשה… היה בשוש מין טוב-לב פנימי, ובעזרתו יצרה עולם ומלואו. אהבה לעזור וללא גבולות… היתה בעינינו סמל המסירות. שוש הקדישה שעות-עבודה מעבר לנדרש ומעל למצופה. עזרה לחברותיה בעבודה, בחריצותה ובהיותה אוזן קשבת לכולנו… שוש אתנו בכל מעשה ומחשבה… אנשי הטייסת אתכם באבלכם, המומים ורכוני-ראש"