כסלו, רון (“רוני”)
בן שלום ורבקה. נולד ביום ח' בסיון תשי"א (12.6.1951) ברעננה להורים ילידי המושבה וצאצאי מייסדיה. רון למד בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון על שם אוסטרובסקי – שניהם ברעננה. בהיותו חבר "המחנות העולים" הצטרף כתום לימודיו לגרעין "אשכר", אשר נועד להצטרף לקיבוץ פלמ"ח-צובה שבפרוזדור ירושלים, מייסודם של משוחררי הפלמ"ח. רון היה חבר להקת הזמר שעל יד בית הנוער ברעננה וגם חיבר שירים ללהקה. הוא היה מתופף בתוף וניגן באקורדיון החל מגיל תשע. הוא היה פעיל בגדנ"ע ואהב לאסוף מטבעות. אף על פי שבתקופת בית הספר התיכון היה סגור מעט ולא נתן לגלות את אשר עם לבבו, היה בעל נפש פיוטית, חולמנית ונתן ביטוי לרגשותיו בכתיבת דברי שירה. הוא גויס לצה"ל בסוף יולי 1969 ושירת במסגרת הנח"ל בהיאחזות קליה בבקעת הירדן. הוא השאיר את רישומו על כל מכריו וחבריו לנשק בנימוסיו הטובים: הוא היה מקדים ב"שלום" לבבי ובחיוך מבוייש במקצת את כל מי שפגש בדרכו. כאשר רצה לומר דבר מה היה מבקש סליחה תחילה. בערבי ההווי בקליה, היה הוא עמוד התווך וגם כשהחברים היו עייפים מאוד, היה פותח בשירה כדי לעודד את החבורה כולה. הוא היה הרוח החיה בכל פעילות תרבותית ובחיי החברה, במסגרת הקשה של חיי ההיאחזות. מפקדו של רון גילה בו חבר לשיחה וחבר לצוות העוזר לסגל לתכנן את החיים ולהפוך את השיגרה האפורה למעניינת ולעליזה יותר. תמיד היה חיוך בעיניו ושירה על שפתיו. אור ליום י"ז בסיון תש"ל (20.6.1970), נפל על גדות תעלת סואץ בהפגזה מצרית על המעוז בו לחם. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות ברעננה. מפקד היחידה כתב להוריו מכתב תנחומים ובין שאר הדברים כתב לאמור: "נפילת בנכם רון בקו הראשון שצה"ל מופקד עליו השאירה בנו המפקדים ואף ביחידה ובגרעין חלל ריק אשר לא יישכח. רון היה דבק בכל לבו ברעיון הנח"ל וכך ראה את דרכו לעתיד: מגשים רעיון המגל והחרב אשר הוא סמלנו. רון הגיע אלינו בהמשך מסלולו בנח"ל מתוך ציפיה כי יינתן לן לשרת במקום הקשה אשר צה"ל מופקד עליו כלוחם שווה בין יתר חבריו בצה"ל. הוא היה הראשון מבין חבריו שהתנדב לצאת – ובמקום הזה קיפח את חייו". חוברת לזכרו בשם "רון" הוצאה על ידי חבריו בנח"ל ועל ידי קיבוץ צובה. בחוברת נאספו אחדים משיריו של רון, חיבוריו ומכתביו; מפקד הנח"ל, אשר הכיר מקרוב את משפחתו וחבריו, כתב לזכרו של רון כי "נתגלתה בו דמות של נער-חייל מסור, חברתי ובעל ערכים אשר בעיות המדינה יקרות לו, נער אשר רצה לתרום את כל יכלתו למדינה בה גדל. במשפחתו קלט את האוירה של ההורים אנשי הפלמ"ח, לוחמים שורשיים ומייצגי הדור אשר לחם ובנה את מדינתו – – – רון שילב בדרכו את הדרך של התיישבות וביטחון במלואה ובמסירות. אין דבר אשר יגלה ויוכיח יותר שילוב דרכו זו מאשר הליכתו כאיש היאחזות לשרת במעוז התעלה, אשר בו נפל בעת מילוי תפקידו תחת אש האויב בקו הראשון".
