כנעני (פוירברג), הלל (מעכיל)

בן קלרה ואהרן, נולד ביום ג' בתשרי תרפ"ט (17.9.1928) בקניגספלד, צ'כוסלובקיה. לאחר כיבוש צ'כוסלובקיה הועבר אזור מגוריו לידי ההונגרים. עד גיל הבר-מצווה קנה לו חינוך יהודי ומאוחר יותר עבד כצורף-זהב. בשנת 1942 השתתף במקהלה יהודית בבודפשט, התבלט בה וכפרס על הצטיינותו קיבל מלגה ולמד שנתיים בבית-ספר מקצועי. בשנת 1944 הוגלה אביו על-ידי ההונגרים ואמו ושלוש אחיותיו נשלחו למחנה-ההשמדה באושוויץ. הלל ניצל ומשאת נפשו – להגיע לארץ-ישראל. תוך סכנת נפשות עבר את קו החזית רוסיה-רומניה, אולם נתפס והושם בכלא. כעבור זמן-מה שוחרר בשל גילו הצעיר. עבר שנית את קו החזית והגיע לבוקרשט, בירת רומניה. בהיותו בבוקרשט היה חבר פעיל בתנועת "הבונים". בתקופת הנאצים עלה בעלייה ב' דרך הרי הקרפטים, הונגריה ורומניה ויצא מנמל קונסטנצה בשיירת "שלוש האוניות" (שאחת מהן טבעה בדרכה), והגיע לארץ באוקטובר 1944. שנתיים היה ב"עליית-הנוער" באפיקים וגם בקיבוץ תל יוסף. עבד בפלחה ונהג בטרקטור. גבה-קומה, טוב-לב ואמיץ-רוח, ניגן על כינור ואהב לשיר. היה עקבי בדעותיו ודגל בחיים משותפים בקיבוץ. חודשים מספר עבד בתל- אביב כשומר בחברת "השומר". בשנת 1946 התגייס לפלמ"ח, שירת שנה ומחצה והשתחרר. הוטלו עליו כמה תפקידים סודיים, אך הוא מעולם לא סיפר על כך באמתלה שהוא אינו אלא טוראי רגיל. לפני הפינוי הבריטי היה בין מגיני נמל חיפה, השתתף בכיבושה של העיר והצטרף לפלי"ם. לאחרונה שירת בחטיבת "יפתח". כדי לבלום את הפלישה הצפויה מלבנון תפסו כוחות "יפתח" את מלכיה, בטרם הספיקו להיערך במקום נערכה התקפת-נגד עזה על-ידי האויב. בקרב זה נפל ביום ו' באייר תש"ח (15.5.1948). נקבר ברמות נפתלי. ביום כ"ז באדר תש"י (16.3.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.