כורם-עבדי, ירמיהו (“ירמי”)

בן מרדכי ורחל. נולד ביום י"ח באב תשי"א (28.8.1951) באשקלון. כשהיה בן 12 עברה משפחתו לגור בירושלים ושם נקלט עד מהרה בסביבה החדשה. הוא סיים את לימודיו בבית הספר היסודי "גאולים" ואחר כך למד בבית ספר מקצועי בירושלים. הוא היה חבר בארגון נוער שכונתי, אהב מאוד ספורט והתמסר לארגון פעולות חברה. בעיקר הקדיש מרצו לארגון מסעות וטיולים ולעבודות התנדבות שונות. הוא היה מלא אהבת חיים ותמיד היה ראשון במתנדבים. רוח התנדבות זו שפעמה בו סחפה אף את חבריו. לפני גיוסו לצה"ל סיפר על רצונו העז להיות חייל קרבי ביחידה מובחרת ואמנם כך עשה. ירמי גויס לצה"ל בתחילת מאי 1969 והתנדב לשרת בחיל הצנחנים. גם במסגרת שירותו בצבא שימש דוגמא ומופת. הוא היה תוסס ופעיל תמיד וכושר מנהיגותו ורוח התנדבותו היו לסמל. הקשר ההדוק עם חניכיו ומדריכיו לא נותק אף בימי שירותו בצה"ל. הוא המשיך לספר לחניכיו על חוויותיו בצה"ל ואין ספק שפעולותיו הגבירו את תודעת ההתנדבות בקרבם. חבר אחד סיפר (וגם רשם לאחר נפלו) כי זכורה לו שיחה אחת עם ירמיהו שאמר: "למה אין לי מזל? עדיין לא נתקלתי במחבלים אף פעם". ביום כ"ד באייר תש"ל (30.5.1970), נפל בבקעת הירדן בהיתקלות במחבלים. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. במלאת "שלושים" לנפילתו הוציאו הוריו וחבריו לאור חוברת לזכרו הנקראת "ירמי".