בן דבורה ושלמה. נולד ביום ה' בשבט תשל"א (31.1.1971), בקיבוץ נחשונים. ניב למד בבית-הספר היסודי "חביב" בראשון לציון וסיים בבית-הספר התיכון "גן נחום" במגמה ההומנית. ניב היה תינוק גדול, בריא, מוצק, בנוי לתלפיות, בן בכור להוריו, נכד ראשון לסבא וסבתא משני הצדדים. הוריו עזבו את הקיבוץ ועברו לדירה בראשון לציון, ברחוב מוגן ללא תנועת מכוניות, כך שמגיל צעיר זכה ניב לעצמאות מרחבית בעיר. הוריו מתארים את קורות חייו בחרוזים: "הוא נכנס לקטגוריית 'ילד מפתח'/ שהעדיף יותר בחוץ ובחצר להתפתח./ צבר חברים ומנהיגות על חשבון ציונים והתנהגות./ היה בין ראשוני עונדי העגיל באוזן/ ובין קרועי מכנסי הג'ינס בשביל הרושם./ באוקטובר 87' בהיותו ראש מועצת התלמידים/ יצא כנגד התלבושת האחידה בראש התיכוניסטים./ הצטיין באתלטיקה קלה,/ וגמא הרבה מרחקים בהליכה./ בלו נעליו. כל חודש זוג חדש./ ואם אין, ילך יחף – אל חשש./ החברותא החביבה עליו היתה של "השומר הצעיר/." כריזמטי כזה, מלא חברים וחברות סביבו,/ הם והטיולים היו כל עולמו./ החל מגיל שבע עשרה תמיד היתה לו חברה,/ ובעניין הזה היה לו טעם טוב מעורר קנאה./.. לשירות הצבאי הגיע כבוגר חוג סנפלינג, צלילה וכמובן, רשיון נהיגה". ניב גויס לצה"ל בשלהי אוקטובר 1989, והתקבל ליחידה מובחרת. במסגרת המסלול השתלם בקורס חובשים קרביים; במהלך האימונים, נפצע באופן קל עד בינוני. בהמשך השירות הצבאי סיים קורס קציני חי"ר. ניב התנדב לשירות בצבא הקבע ושימש כממ"ח וכסמ"פ בבית-הספר לקצינים. הערכות מפקדיו המצויות בתיקו האישי: "קצין יסודי, בעל יוזמה ובעל ערכים גבוהים. אחראי מאוד, שביצע את המוטל עליו היטב". "קצין שהגיע להישגים טובים בזמן קצר, שולט היטב במחלקה, אהוד על הסגל ועל הצוערים, איכפתי מאוד ומסור לעבודתו. מתייחס לתפקידו במלוא הרצינות". "קצין בוגר, יסודי וישר, הנלחם ליישם עקרונות שמאמין בהם". "דמות מפקד ראויה לציון מיוחד, קצין משכמו ומעלה, מנהיג, פיקח, מבין, נחוש בדעתו, בעל חוש הומור וחברותי מאוד, דמות לחיקוי כאדם וכמפקד". בסיכום ראיון עמו, נכתב: "הנני רואה בניב קצין טוב מאוד, משקיע ומסור ומועמד טבעי למ"פ בעתיד". לפני תחילתה של תקופה נוספת בצבא הקבע, יצא ניב לחופשה ללא תשלום. כמו חיילים וחיילות רבים בתום שירותם הצבאי, יצא לחו"ל לטייל במזרח הרחוק כתרמילאי: לשוטט בעולם, לחפש הרפתקאות בהודו, נפאל, טיבט – עד שהגיע לבהוטן, שם נעלם. רק כעבור שנה וחצי נמצאה גופתו. יום י"ז בתמוז תשנ"ד (26.6.1994), הוא היום המשוער למותו. ניב הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בראשון לציון. בן עשרים ושלוש היה בנופלו. השאיר אחריו הורים, אחות – נירית ואח – עומר. ניב קיבל תעודת הוקרה וכבוד על שירותו בקבע. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "ניב זכרונו לברכה שירת כסגן-מפקד פלוגה בבית-הספר לקצינים ותואר על ידי מפקדיו כקצין מקצועי ומסור, אשר ניחן בכושר מנהיגות וביטא בהתנהגותו דוגמה אישית לסובבים אותו. היה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו ופקודיו כאחד". וכתב מפקד בית-הספר לקצינים: "ניב היה קצין מבריק במיוחד, שתפקידו המרכזי היה הכשרת דור מפקדים. ניב היה קצין איכפתי, אחראי ואדיב, אך נחוש ותובעני בכל הקשור לטיפול בחניכיו, שילוב נפלא של תכונות באדם אחד אשר יצרו קצין ומפקד לדוגמה. את ניב לא העסיקו כלל ענייניו האישיים. גם כאשר נאמר לו כי מחליפים את רכבו הצבאי ברכב חדיש יותר, התנגד נמרצות – כפי שהיה אופייני לו – עד שייווכח שכבר הוחלף רכבם של כל האחרים, המקבילים לו בתפקיד. אנשים כדוגמת ניב דרושים לנו מאוד בתפקידים בכירים יותר בצבא ובכלל. הוא חסר, ויחסר לנו מאוד".
