כודריה, אברהם
בן מרדכי הכהן ופרידה. נולד בשנת תש"ז (1947) בחלב שבסוריה. למד ב"תלמוד תורה" בעיר שבה נולד. מטבעו היה טוב לב ומוכן לבוא לעזרת כל אדם נצרך. מחוסרי יכולת מצאו אצלו סעד ועזרה. היה חביב על כל חבריו ומכריו. עוד בהיותו ילד חלם על עלייה לארץ ישראל. זאת הייתה תקוותו בחיים והוא אף ארגן את חבריו לפעילות של עידוד ותכנון העלייה לישראל. כשהגיע לגיל 15 איים על בני משפחתו שאם לא יסכימו לעלות, יעלה הוא בלעדיהם. וכך היה: ביום ג' אחד במאי 1964 קפץ מחלון הבית, ברח ועלה לארץ. כעבור שבוע ימים הגיעו גם בני משפחתו לארץ, ושמחת הפגישה הייתה גדולה. אברהם היה חרוץ ועובד בלילות ומעולם לא נפל ברוחו; הוא היה עוזר למשפחתו וכל מה שהיה משתכר היה נותן לבני ביתו. אברהם גויס לצה"ל בפברואר 1968. מפקדיו ציינו אותו כחייל ממושמע וחבר למופת, שהיה אהוב על כל מי שהכיר אותו וכאות לכך הועלה בדרגות. רוחו הייתה תמיד איתנה ועליזה. הוא תכנן את חייו לאחר השחרור ואף עמד לשאת אישה, אך לא כך רצה הגורל. ביום כ"ב במרחשון תשל"א (21.11.1970) מת מפצעים שנפצע שבועיים קודם לכן מפעילות אויב בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בראשון לציון.