כהן, שרגא
בן יצחק ועליזה. נולד ביום כ"ו באדר תש"י (15.3.1950) ברמלה. הוריו, מניצולי השואה באירופה, עלו לארץ מצ'כוסלובקיה בשנת 1949 עם בתם הקטנה. עוד כשהיה בגן הילדים התבלט במזגו הנוח ובחברותיות שבו. הוא למד בבית הספר היסודי "ביאליק" שבחולון והמשיך את לימודיו בבית הספר החקלאי ב"מקוה ישראל". בתקופת לימודיו היה פעיל בגדנ"ע. סיים קורס מ"כים בשנת 1965, הצטיין בפעילות ספורטיבית והיה חבר בנבחרות בית הספר בענפים שונים (כדורגל, אתלטיקה קלה וכו'). הוא היה חבר בוועדת התרבות ופעיל ביותר בחיי החברה וביצירת ההווי ב"מקוה ישראל". תחביבו העיקרי היה האזנה למוסיקה מעל גבי תקליטים. הוא אהב את העבודה וביחוד את שני ענפי ההתמחות שבחר: מכניקה וגן עצי פרי. ביחוד התמחה במקצועו של אביו – שעבד שנים אחדות קודם לכן במקוה ישראל – בפלחה ובעבודה בטרקטור. האוירה הכפרית והשדות שמסביב השרו עליו מיופיים וקשרו אותו למוסד בלב ונפש. שרגא היה הגורם התוסס בחברת הנוער שבמקום, תמיד מוכן לתרום לכל פעילות חברתית ולעשות למען חבריו, מוריו ומדריכיו. בכל מקום שהיה הביא אתו רוח עליזה, רוח של ידידות ונועם. הוא היה בן המחזור הט"ז שסיים את בית הספר, ובהתקרב מועד סיום לימודיו השתוקק להתנדב לחיל קרבי, ליחידה מובחרת. שרגא גויס לצה"ל ביולי 1968 ולפי רצונו והחלטתו הצטרף לסיירת "גולני". בשבת האחרונה לפני נפלו בא הביתה קורן מאושר ושמחה והראה להוריו ולידידיו את כנפי הסיירת שקיבל לאחר אימונים מפרכים. ביום ט"ו בסיון תשכ"ט (1.6.1969) מצא את מותו בעת מילוי תפקידו ברמת הגולן. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. מפקד יחידתו כתב במכתב תנחומים להוריו: "שרגא זכה לשרת באחת היחידות המפוארות והקשות לשירות בצה"ל. מתנדב היה בנשמתו כשאר חבריו ליחידה ומילא את תפקידיו הרבים בהצלחה מתוך רוח טובה". ב"שלושים" לנפלו הופיע עלון התלמידים שב"מקוה ישראל" ("רגבים") שהוקדש כולו לזכר שרגא; הוריו הנציחו את שמו על ידי רכישת ציוד למועדון, שנפתח בבית הספר החקלאי של מקוה ישראל, לזכר בנם, שהיה בוגר המוסד.