כהן, שרגא זיגמונד (“זיגי”)

בן מינה ויחיאל. נולד בג' באייר תר"ע (12.5.1910) בברלין שבגרמניה. משפחתו היתה אמידה ועסקה בענף הטקסטיל. בביתו ספג חינוך יהודי, ובבית-הספר היסודי והתיכון – לימודים כלליים. לאחר סיום לימודיו יצא להכשרה בקיבוץ "החלוץ המזרחי" בריגה. בשנת 1933 עלה לארץ ישראל עם אחיו הגדול. השניים השתקעו בחיפה ועבדו בבית החרושת לאריגים בכפר אתא. בשנת 1934 הצטרף זיגמונד לקבוצת "יערות הכרמל", שהציבה לה למטרה להתיישב באזור הכרמל ולהפריחו. הוא היה הרוח החיה בקבוצה, שופע הומור ושמחת חיים ומוכן תמיד לסייע ולחלק את אמצעיו הדלים לחברים נזקקים. הוא אף ערך עיתון, ששימח את לב חבריו לקבוצה, והעלה חיוך על שפתיהם גם בזמנים הקשים. כמו כן נהג לנגן בכינור. זיגמונד ויתר על הקמת משפחה משלו למען תמיכה בהוריו המבוגרים, שעלו לארץ. בי"ח באב תרצ"ח, (15.8.1938) נסע עם חברים בקבוצתו משכונת אחוזה שבחיפה לכיוון ביתם. כנופייה ערבית תקפה את המכונית מן המארב, ונוסעיה נהרגו. הניח הורים קשישים ואח. שמו הונצח בחוברת זכרון "לזכר חללי יערות הכרמל". בתחקיר שנעשה בשנת 2017 נמצא שהיה לו כינוי-זיגי.