fbpx
כהן, שמעון

כהן, שמעון


בן ז'ולייט וסעדיה. נולד ביום י"ט באדר תשי"ח (11.3.1958) בחיפה. שמעון היה אח תאום לאחותו אילנה. בהיותו ילד קטן עברה המשפחה לקרית חיים, שם סיים שמעון את בית-הספר היסודי 'א"ד גורדון'. הוא המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון בקרית חיים ולאחר-מכן למד חשמלאות בפנימייה הצבאית 'אורים'. מילדותו בלט שמעון במזגו הטוב, בנכונותו לעזור בכל עת לחלש ובאהבתו לספורט. הוא היה אהוב על התלמידים והמורים ומצא דרך להרגיע את חמומי המזג ולפשר בין ניצים. בטיולי בית-הספר שימש מדריך, עוזר למחנך, מוקד חברתי, מנהיג טבעי וחובש מיומן, עיסוק שהצטיין בו מילדותו. עם סיום לימודיו, הגשים את חלומו לצאת לטיול גדול בחו"ל עם כמה חברים קרובים. בטיול זה גילה תושיה רבה ולא אחת הציל אנשים שנפצעו או לקו במחלה בלתי צפויה. שמעון התגיס לצה"ל בנובמבר 1975 ולאחר אימון בסיסי הוצב כלוחם בחטיבת גולני. בהמשך דרכו עבר קורס צנחנים, קורס מפקדי כיתות וקורס חובשים ועלה לדרגת רב-סמל. כחובש קרבי השתתף במלחמת שלום-הגליל ובתעסוקה מבצעית בלבנון ולפי הערכת מפקדיו מילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. עם שחרורו מצה"ל עבר שמעון לאילת ונתקבל לעבודה כאיש ביטחון באחד מבתי המלון הגדולים בעיר. עד מהרה הוכיח את כושרו ומסירותו ומונה קצין ביטחון ראשי של המלון. כל אותה עת שמר על כושרו הגופני, הרבה לבלות בחדר הכושר ומדי ערב נהג לצאת לריצה ספורטיבית עם כלבתו. ביום י' בחשוון תשמ"ז (11.11.1986) נפל בעת מילוי תפקידו, בשעה שנהג ברכב שכור מטאבה לאילת, בדרכו לשירות מילואים פעיל בצפון הארץ. לפתע חצה גמל את הכביש ושמעון לא הבחין בו בחשכה והתנגש בו בעוצמה רבה. הוא קיפח את חייו בתאונה הקטלנית והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו הורים וארבע אחיות – אתי, אביבה, אילנה ועליזה. במכתב תנחומים למשפחתו כתב מפקדו, בין השאר: "סמ"ר שמעון כהן שימש חובש בכיר בצה"ל. הוא הצטרף ליחידת הרפואה לפני שבע שנים ומאז שירת עימה בתקופות של מלחמת שלום-הגליל ובתעסוקות מבצעיות בלבנון. שמעון היה אחד מעמודי התווך של היחידה, הן מבחינה צבאית-מקצועית והן מבחינה חברתית ואנושית. הוא בלט בכושר מנהיגותו ושימש מופת לחבריו בנאמנותו, מסירותו ודבקותו במילוי התפקידים שהוטלו עליו". המשפחה הוציאה לאור חוברת זיכרון ובה רשימות, שירים, תמונות ודברים לזכרו.

דילוג לתוכן