כהן, שמואל

בן מרים ואהרן, נולד ביום י"ג באדר תרפ"ח (5.2.1928) בירושלים. לאחר שסיים את בית-הספר היסודי עבד כחשמלאי. הוא ניחן בחוש מוסיקלי והשתתף במקהלת בית-הכנסת "שירת-ישראל" בניצוחו של הרב זלמן ריבלין. מילדותו עבר את כל שלבי החינוך וההכשרה בתנועת בית"ר והיה אחד המפקדים בקן ירושלים. יצא לשלושה חודשי שירות, לעזרת החברים שהתיישבו בשוני ובתקופה זו הצטרף למחתרת אצ"ל. שמואל התקבל לעבודה במחנה צבאי בריטי והיה מעביר משם ידיעות חשובות שסייעו רבות לפעולות חבריו במחתרת. בשנת 1947 נעצר על-ידי הבריטים ונשלח ללטרון. מששוחרר אחרי הכרזת המדינה, חזר לירושלים והצטרף ל"גונדת השלושים" שנוסדה על-ידי עצורי לטרון לשעבר, בה השתתף ברוב הקרבות בירושלים ונקרא בכינוי "הרגם ירדני". בעליזותו הטבעית ידע לשפר תמיד את מצב-הרוח של חבריו והם גמלו לו בכינוי גיחוך וחיבה "יקה". שמואל עמד לשאת אישה, שהכירה בין העצורות בימי מעצרו בלטרון. בקרב מלחה הציל פצועים רבים מתוך האש בנושאו אותם על כתפיו לתחנת עזרה ראשונה. הוא המשיך במילוי חובתו בנאמנות עד שנפל, ביום ט' בתמוז תש"ח (16.7.1948). נקבר בשייח'-באדר א'. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.