כהן, שמואל

בן רוחמה ויהודה, נולד ביום י' בתשרי תרפ"ח (6.10.1927) בבומביי, הודו, והגיע לארץ עם הוריו בשנת 1936 בהיותו בן תשע. שמואל למד בבית-הספר היסודי בהרצליה, אך עוד לפני שסיים את בית-הספר יצא להכשרת "הנוער העובד" בקרית ענבים. מסיבות משפחתיות חזר לבית-הוריו ועבד כפחח וכמסגר. אחר-כך התגייס לנוטרות ועבר לרמת הכובש. כעבור שנה התגייס לפלמ"ח ועבר לקבוצת מסדה. עם פרוץ מלחמת-העצמאות חזר לפלמ"ח, שירת בגדוד "הפורצים" והשתתף בפעולות בסביבות יפו והכביש לירושלים – שכונת אבו- כביר, יאזור, בית-דגון, אבו-גוש, חולדה, הקסטל, קרית ענבים ומעלה החמישה. לא אחת נשלח יחידי לפעולות-חבלה, שביצען באומץ. לקראת מבצע "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים נכבש הקסטל השולט על הדרך והוחזק על-ידי כוחותינו. הערבים ערכו מספר התקפות-נגד במגמה להחזיר משלט חיוני זה לידיהם ובאחת מהן, בליל 7-8 באפריל, נהרג מפקדם עבד אל-קאדר אל-חוסייני. ביום כ"ח באדר ב' תש"ח (8.4.1948) ערכו הכוחות הערביים התקפה עזה כדי לכבוש את המקום ולמצוא את גופת מנהיגם. מחלקת פלמ"ח שהשתייכה לגדוד החמישי של חטיבת הראל יצאה כתגבורת לקסטל ואנשיה חיפו על נסיגת מגיני הקסטל בקרב הנסיגה הקשה נפלו רבים ממחלקת התגבורת ושמואל ביניהם. הוא נפצע באפו, אך בהיותו חובש מחלקתי חש לעזרת חברו הפצוע קשה ונפגע על-ידי כדור שני שהכריעו. נקבר במעלה החמישה. ביום י"ב בכסלו תשי"ד (19.11.953) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.