כהן, שלמה

בן דבורה ושמואל, נולד ביום ה' בסיוון תרפ"ח (24.5.1928) בכפר גדעון. שלמה למד בבית-ספר יסודי ובגימנסיה "אחד העם" בפתח תקווה ולאחר שעמד בבחינות-הבגרות התגייס לפלמ"ח ושירת בכפר רופין שבעמק בית שאן. בתחילת קיץ תש"ז נשלח לעבוד בלשכת גיוס שנפתחה בתל-אביב, במטרה לגייס נוער לפלמ"ח. בשלהי אותו קיץ הועבר ליחידה שהוצבה בקרית ענבים-מעלה החמישה. הוא לחם על פתיחת הדרך ירושלים-תל-אביב ובכיבוש משלטים בסביבה ולאחר שנפתחה הדרך – חזר הביתה, לפתח תקווה, לימי חופשה אחדים ולא יכול לחזור ליחידה שלו, כי הדרך נחסמה שוב. שלמה נשלח לשדה התעופה בתל-אביב ושימש אלחוטאי במטוסים. היה עליז מטבעו ומשפיע עליצות על סביביו. ביום א' באייר תש"ח (10.5.1948) בהמריאו להפצצת האויב – לשם סיוע בקרבות בית- מחסיר – נפגע המטוס, נפל והתרסק בסביבה ערבית באבו-גוש. יחד עימו נפלו גם חבריו למשימה. לאחר 4 חודשים וחצי, ביום כ"ו באלול תש"ח (30.9.1948), הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בקרית ענבים.