כהן, שלמה (כושי)

בן אדל וחיים, נולד בחודש אדר תרפ"ח (1928) בחיפה. משחר ילדותו גדל בלי אב והאם עבדה קשה לכלכל אותו ואת אחיו הקטן, תחילה בחיפה, ואחר-כך בתל-אביב. כדי להקל את עול הפרנסה מעל אמו, עסק שלמה בשעות הפנאי מלימודיו במכירת עיתונים ברחוב וממתקים בקולנוע. הוא הצטיין בתפיסתו והמורים עודדו את אמו שתעזור לו להמשיך בלימודים, כי הוא ברוך כשרונות. מילדותו התחבב על כל חבריו ומכריו במזגו ובהתנהגותו, והם העניקו לו את כינוי-החיבה "כושי", בשל עור פניו הכהה. כשסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי חזרה המשפחה לחיפה ושם למד חשמלאות ועבד שבע שנים רצופות בבית-מלאכה, וגם בעבודה זו הצטיין בתפיסתו ובתבונת-כפיו. שלמה השתלם במקצועו בשיעורי-ערב מטעם "הנוער העובד" בבית-הספר המקצועי שליד הטכניון. הוא חונן בכשרון כתיבה, כתב יומן והיה פעיל ב"הגנה" מגיל צעיר. כשהתגייס בחורף תש"ח לאחד מגדודי חטיבת "כרמלי" הגיע לדרגת מ"כ. הוא הדריך בהצלחה את פקודיו, נתחבב עליהם וידע להפיק מהם את המירב, הן באימונים והן בקרבות. מפעם לפעם בא אל אמו לביקורים קצרים ועודד אותה. בביקורו האחרון הבטיח להביא אליה את הנערה שבחר לו לחברתו לחיים, אך לא הספיק לקיים את ההבטחה כי נפל ביום ז' בניסן תש"ח (16.4.1948) בקרב לכיבוש קסייר שליד רמת יוחנן. נקבר בכפר אתא. ביום ז' בכסלו תשי"א (16.11.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.