כהן, שגיא

בן עדנה ומוריס. נולד ביום י"ג באלול תשל"ה (20.8.1975) ביבנאל. אח בכור לגל, רז וטל. את לימודיו היסודיים רכש שגיא בבית- הספר "נפתלי" ביבנאל. כילד, ניחן בטבע שקט ומופנם. בהליכותיו הצנועות, בטוב לבו ובשלוות הנפש המיוחדת לו, רכש את הערכתם וחיבתם של חבריו ומוריו. שגיא היה רע נאמן ומתחשב, נכון תמיד לסייע ליקרים לו. כנצר למייסדי המושבה, הכיר בה כל שעל ובילה שעות ארוכות בחיק הטבע, הן בטיולים רגליים והן ברכיבה על סוסים או בנהיגה בטרקטורונים. עיסוק זה הפך, לימים, לתחביב רציני, בו השקיעו שגיא וחבריו שעות ארוכות. מסגרת המשפחה היתה יקרה לשגיא, ושימשה לו מקום של ביטחון ומנוחה. בין הלימודים להנאות החיים, הקפיד שגיא להקדיש לבני משפחתו זמן ותשומת לב. היה בן מסור להוריו, אח אוהב ומופת לצעירים ממנו במעשיו. קשר מיוחד היה לשגיא עם סבו וסבתו, סעדיה ורחל קריטי. כתינוק, בילה ימים ושעות בחיקם, וגם כאשר בגר לא ויתר על ההנאה שבביקוריו אותם. במעבר מילדות לנעורים, נפתח שגיא אל העולם, והיה לעלם חמוד ושובה לב. מלא חיים ותעוזה. הילד, שהיסס להרים אצבע בשיעור כי חשש מן הדיבור בפני חבריו לכתה, כיכב בתפקיד ראשי על הבמה בטקס הסיום של כיתה ח' כיועץ לענייני אהבה… הבחירה בלימודים בבית-הספר התיכון "כדורי", בחברת תלמידים חדשים ומול מורים זרים לו, העמידה בפני שגיא אתגר חדש שעמד בו בהצלחה רבה. הוא הפך לחלק מחבורת נערים מגובשת ושמחה, שדאגה לבלות יחדיו בכל רגע פנוי. גם לאחר שנסתיימה תקופת לימודיהם המשותפים והגיוס לצה"ל פיצל את דרכיהם, נשמר הקשר האמיץ ביניהם ובכל חופשה מהצבא מיהרו להיפגש ולחדש את שגרת החבר'ה. שגיא גויס לשירות חובה בשלהי נובמבר 1993. לאחר הטירונות שובץ בחיל חימוש, בתפקיד מכונאי נגמ"שים, ושירת בעוצבת "חירם" של פיקוד צפון, באחד המוצבים של איזור הביטחון. שגיא ראה את השירות ב"חוד החנית" ואת התרומה להגנה על גבול הצפון, כזכות גדולה שנפלה בחלקו. הוא התבלט לטובה ביחידה והיה חייל מקצועי ואחראי אשר ביצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, לשביעות רצונם של מפקדיו. מזגו העליז והמתחשב הפך אותו לאהוד ומקובל בין חבריו לשירות. ביום י"ח באב תשנ"ו (3.8.1996) נפל שגיא בעת שירותו, בתאונת דרכים שאירעה במהלך נסיעה, סמוך לבית שאן. שגיא היה בדרכו לביתו מבילוי עם חברים כאשר הרכב בו נסעו סטה לימין הדרך והתנגש בעץ. באותה תאונה נהרג גם חברו מילדות, רב"ט יניב גולן. בן עשרים ואחת היה שגיא בנופלו. שגיא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין ביבנאל. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים. משפחתו הנציחה את זכרו בבניית גלעד בתחום בית-הספר "נפתלי" ביבנאל, בו למד. "וישב העפר על הארץ כשהיה,/ והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה/ הבל הבלים" (קהלת י"ב, 7-8)