כהן, רחמים (“רחמוני”)
בן עובדיה הכהן וברכה. נולד ביום ג' באלול תשי"ב (24.8.1952) בישראל. ההורים, מעולי תימן, עלו לארץ בשנת 1949. הוא למד בבית הספר היסודי תלמוד תורה "ביבאס" ובבית הספר "תחכמוני" בטבריה והיה בין התלמידים הבולטים בכיתתו. אחרי שסיים שם את לימודיו למד בבית הספר התיכון המקצועי למסגרות ולמכונאות רכב בטבריה עילית. הוא היה תלמיד חרוץ ושקדן שההצלחה בלימודים הייתה משאת נפשו. למרות המצב הכלכלי בביתו, שהלך והחמיר, עלה בידו של רחמים להתגבר על כל מחסוריו, השתדל לרכוש את ספרי הלימוד ואת מכשירי העבודה הדרושים לו כדי להתקדם ולהיות בין הראשונים בכיתה. ואמנם אחרי ארבע שנות לימודים סיים את לימודיו בהצלחה ובהצטיינות. הוא התחבב מאוד על מחנכיו ועל חבריו בהיותו הרוח החיה בארגון האירועים בכיתתו בבית הספר. הוא היה חבר גם בתנועת נוער- ובמועדון "תקוותנו" והצטיין ביוזמה, בכושר ארגון, ובכל מיני פעולות ספורט. הוא אהב אנשים מאוד והם אהבוהו. גם לאחר גיוסו לצה"ל נשאר נאמן לבית ספרו ושמר על קשר אמיץ אתו. הוא התעניין בכל הנעשה בבית הספר ושמח על כל שיפור והישג בו. הוא גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1970 והוצב לחיל החימוש. בשירותו – שלא נמשך אלא כמחצית השנה – הוכיח את אהבתו לצה"ל ולמולדת ומפקדיו מעידים עליו שהיה חייל צייתן ונאמן. ביום כ"ו בניסן תשל"א (21.4.1971), נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בטבריה.