כהן, ציון

בן שמחה ורחמים, נולד בשנת 1927 ברוסיה. בן 5 שנים היה ציון כשעלה עם הוריו לארץ בשנת 1932. המשפחה השתקעה בירושלים, ובה למד ציון בתלמוד תורה. הוא קיבל חינוך מסורתי. בגיל צעיר יצא ציון לעבודה. והועסק בעבודות מזדמנות, כמסגר וכרפד. הוא היה חבר ב"תנועת הנוער העובד", ובסוף שנות המנדט שירת כנוטר. במלחמת הקוממיות הצטרף ציון לארגון "לוחמי חירות ישראל" (לח"י), ולחם בשורותיו כמקלען בירושלים. בספטמבר 1948, כשפורק הארגון, הוא התגייס לצה"ל ושירת בחיל-הרגלים, בחטיבה הירושלמית. בראשית שנות החמישים, עבד ציון במחנה הקודחים בערבה. לאחר מכן, הוא חזר לירושלים ושנים רבות עבד כסדרן בקולנוע. הוא המשיך לשרת בחיל-הרגלים במילואים, ולקח חלק בקרבות מלחמת ששת הימים בירושלים עם חטיבתו הירושלמית. ביולי 1974, הועבר ציון ליחידת הג"א בדרום העיר והועלה לדרגת רב"ט. ביוני 1980, הוא נקרא לשירות מילואים. ביום י"ב בתמוז תש"ם (26.6.1980) נפטר ציון בעת שירותו בהתקף-לב פתאומי. בן 53 שנים הוא היה במותו. הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחולון. הוא השאיר אחריו שני אחים. מפקד יחידתו כתב עליו במכתבים תנחומים לאחיו: "ציון שירת בצה"ל מאז שנת 1948. כל שנות שירותו היו במסגרת יחידות ירושלמיות, עמן לחם במלחמת הקוממיות ובמלחמת ששת הימים. הוא נפל בעת מילוי תפקידו במסגרת יחידתו, אף היא ירושלמית ותיקה. היה חביב על חבריו ביחידה, נכון לעזור לזולת בכל עת. היה מסור לתפקידיו".