כהן, צבי

בן רחל ואליעזר, נולד ביום ב' בניסן תרפ"ח (23.3.1928) בעיר בנדין, פולין. עוד בילדותו עברו עליו תלאות הכיבוש הנאצי. הוא הובל ברכבת סגורה למחנה-השמדה, קפץ ממנה וברח. נתפס ושוב נמלט. הוא הועבר ממחנה-מוות אחד למשנהו ותחנתו האחרונה היתה במחנה בוכנוואלד. גם שם התענה קשה, אך ברצון חיים כביר התגבר על הכל והחזיק מעמד. אחרי השחרור עבר לאיטליה ובשנת 1945 העפיל לארץ-ישראל באונייה "מטרואה". המעפילים נתפשו בידי הבריטים והועברו למחנה עתלית. לאחר זמן שוחרר מהמחנה והגיע ישר לכפר-הנוער בן שמן. בבואו היה קטן, רזה ותשוש, אך תוך חודשים מעטים התפתח לעלם בריא וחסון. למד ועבד במשק והתמחה בייחוד ברפתנות. צבי הצטרף לגרעין "הנוער העובד" שיצא להכשרה מגויסת לדגניה א' (קבוצת "החושלים"), וזכה בשבחים על עבודתו במשק, אך בשל המצב בארץ הצטרף לשורות ה"הגנה". מראשית מלחמת-העצמאות השתתף בפעולות הפלמ"ח ובקרבותיו בגליל העליון והמזרחי. כלוחם בחטיבת "יפתח" השתתף בהגנת עין זיתים וצפת היהודית בעודה בצבת ערבית- בריטית. בעומדו על המשמר ליד המחסום לפני החלק הערבי נפצע בבטנו מכדור צלף ואחרי שישה ימי ייסורים בבית-החולים מת ביום י"ג באדר ב' תש"ח (24.3.1948). הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בצפת.