כהן, פינחס (“פינקו”)

בן הרשקו וקלרה. נולד ביום כ"ה באב תרצ"א (8.8.1931) בעיר הרלאו שברומניה. סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי שם. למד גם בבית-ספר תיכון לאחר-מכן. בנעוריו ידע את יסוריה של השואה וגם עברו עליו שבעה מדורי-גיהינום – והתופת הנאצי בכללם. בשנת 1947, במלאות לו ט"ז, גמר אומר בלבו לעלות לארץ ולהיות כחלוץ לפני המחנה (כי ההורים לא עלו אלא בשנת 1951). אחרי שניסה להעפיל ידע מה טעם גירוש לקפריסין, אך לבסוף הגיע אל חופי המולדת המקווה; זה היה בראשיתה של מלחמת-הקוממיות – והוא הספיק עוד להשתתף בה. היה בקיבוצים שונים – בית-זרע, עין-המפרץ ומעברות – ובכל אשר נמצא נתחבב על בני-המקום ברוחו הטובה והידידותית. היה מרכז עבודת-בניין באיזור הצפון ("דיור לעולה") והראה עצמו כבעל כושר ארגוני ומקובל על כל יודעיו. במאי 1950 גויס לצה"ל. תוך כדי כך בנה ביתו במו-ידיו ויצר מסגרת לחייו. אך ביום כ"ט באב תשכ"ב (29.8.1962) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. הניח אשה, בת ובן.