כהן, עמית

בן דבורה ויצחק. נולד ברעננה ביום ו' באייר תשל"ט (3.5.1979), אח צעיר לענת ולדנה. עמית גדל והתחנך ברעננה. למד בבית-הספר היסודי 'ברטוב', המשיך לימודיו בחטיבת-הביניים 'רימון' ובבית- הספר התיכון 'מור מטרו ווסט', אותו סיים בהצטיינות עם תעודת בגרות במגמת פיזיקה ומחשבים. על ימי התיכון סיפר עמית, כשתיאר במהלך קורס טיס את קיצור תולדות חייו עד הגיוס לצה"ל: "תקופת התיכון היתה אחת היפות והטובות שהיו בחיי. השילוב של לימודים, טיולים וחוויות עם חברים גורם לי להתגעגע לתקופת התיכון. מעולם לא סבלתי מלימודים, ולהיפך – את המקצועות הריאליים אפילו אהבתי ללמוד. סיימתי כמצטיין שכבתי בבית-הספר עם ציונים מעולים בבגרות (ממוצע משוקלל בטכניון 113) למרות שלמדתי פחות מרוב חברי לכיתה. אני בעיקר אוהב מתמטיקה ופיזיקה – מקצועות שלדעתי גם חשובים יותר לחיים מעשיים יותר." בימי בית-הספר היסודי היה חניך בתנועת הנוער 'מחנות העולים' ברעננה. כנער השתתף באופן פעיל במשך שלוש שנים בחוג לטיסנאות, שם נוצר הקשר הראשון שלו עם עולם התעופה. בחטיבת-הביניים החל לשחק כדורעף, ולאחר זמן קצר שילב ספורט זה עם אהבתו לים והיה לשחקן פעיל של כדורעף-חופים. עמית אהב לטייל ולבלות. כילד הרבה לטייל עם משפחתו וכשבגר טייל עם חבריו. כך הוסיף וסיפר בקיצור תולדות החיים: "בטיול בר-מצווה טסנו משפחתי ואני לטיול באירופה, טיול בו נהניתי מאוד למרות שביקרנו יותר מדי במוזיאונים. בעבר, כשאני ואחיותי היינו קטנים יותר, היינו כל המשפחה נוסעים כל שנה לאילת ולטבריה. אך מאז שאחיותי החלו ללמוד באוניברסיטה ואני התחלתי לטייל עם חברים, אנחנו, המשפחה, פחות מטיילים אך עדיין מבלים הרבה ביחד." חברו לכיתה כותב: "הדבר היחיד שבאמת מנחם אותי זה שהיו לך חיים טובים, שנהנית בהם מכל רגע. חייכת, ידעת לבלות, משכת אותנו מן הבית גם כשלא היה לנו כוח, היתה לך שמחת חיים ואהבת את החיים יותר מכל אחד אחר שאני מכיר." עמית עבר את הגיבוש לצוות-אוויר ובחודש ינואר 1998 התגייס לצה"ל והחל את לימודיו כפרח טיס בבית-הספר לטיסה. לאמונתו שיסיים בהצלחה את הקורס היו שותפים כל מכריו, כמו גם מפקדו, שכתב: "נתוניך המרשימים כאדם וכתלמיד, בשילוב רצונך העז להצליח ושאיפתך למצוינות, נטעו בנו, המפקדים, המשפחה וחוג מכריך, את התחושה שכאן – אין נתיב לכישלון." ביום ד' בשבט תשנ"ח (30.1.1998) נפטר עמית בבית-החולים סורוקה לאחר מאבק בן שבוע ימים בחיידק טורף שתקף את גופו. בן תשע-עשרה היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית- העלמין הצבאי ברעננה. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר מותו הועלה לדרגת רב"ט. מפקדו, סא"ל חזי, כתב למשפחה: "לצערי, עקב פרק הזמן הקצר בו שהה עמית בקורס הטיס לא נפלה בחלקי הזכות להכירו היכרות מעמיקה. אך לאחר מותו התעמקתי בנתוניו האישיים, באופן שבו עבר את גיבוש קורס הטיס ובצורה בה הוערך על-ידי מפקדיו וחבריו בשלב הראשון בקורס. מנתונים אלו הצטיירה תמונה ממנה למדתי שאכן עמית היה משכמו ומעלה בכל תחום, וסיכוייו לסיים את הקורס היו גבוהים מאוד." משפחתו הקימה לזיכרו מצבה ברעננה, מגרש כדורעף חופים בצמוד לתיכון 'מור מטרו ווסט', שבו למד.