כהן, עוזי

בן לאה וסאלח. עוזי נולד בי"ח באלול תשי"ד (16.9.1954) בעפולה. היה בן למשפחה בת עשר נפשות. הוא גדל במושב ירדנה. את לימודיו סיים בירושלים, בבית ספר עירוני ג'. בתום לימודיו התגייס עוזי למשמר הגבול, שם המשיך לשירות קבע. את שירותו התחיל כלוחם בחברון, ולאחר מכן, כשעבר לקבע, שירת באשדוד כאפסנאי נשק. לאחר מכן שירת במג"ב ירושלים כעובד רווחה ובהמשך עבר לבית דגון לתקופה קצרה. משם עבר לאיו"ש, כעוזר קצין רווחה. עוזי הקים בית בירושלים, אהב לטייל וליווה את ילדיו בכל טיוליהם השנתיים. תמיד דאג מאוד למשפחתו ולכל חבריו. עוזי ידוע היה כאדם שאהב לעזור לכול. ליבו הרחב הדריך אותו להעניק מעל ומעבר, ופעמים רבות אף מכיסו הפרטי. תמיד היה עליז ושמח עם פנים מאירות, אופטימי ומאמין ביכולתו לפתור את בעיות הסובבים אותו על הצד הטוב ביותר. בשנת 1994 הוענק לעוזי ביום העצמאות עיטור שוטר מצטיין בבית הנשיא. ביום י"ב באדר תשנ"ו (3.3.1996) התפוצץ מחבל באוטובוס קו 18 בירושלים, בו נסע עוזי לעבודה. עוזי חשד במחבל, וכאשר זה זיהה שעוזי מתכוון לקום לעברו הוא פוצץ עצמו. בפיגוע נהרגו עוד שמונה-עשר איש. היה זה פיגוע שני באותו קו אוטובוס, שבוע לאחר שעוזי ניצל מן הפיגוע הראשון. רב-נגד עוזי היה בן ארבעים ושתיים בנפלו. הוא נטמן בבית העלמין בהר הרצל, ירושלים. לזכר עוזי נעשו כמה פעולות הנצחה: הוקמו שני בתי כנסת על שמו – אחד בבית חורון בשם "ברכת כהן" והשני במחוז ש"י, שנקרא היכל "עוזי-אל". כן הוכנס לבית כנסת ספר תורה לזכרו.