כהן, סיגלית

בת יפה ואהרון. נולדה ביום י"ד בסיוון תשל"א (7.6.1971) בקרית-ים. למדה בבית-הספר היסודי 'רודמן' בקרית-ים ובבית-הספר 'ויצמן' בקרית-מוצקין. את לימודיה התיכוניים החלה בבית-הספר 'אורט' קרית-מוצקין, המשיכה בפנימיית 'נעורים' בנתניה וסיימה בבית-הספר התיכון 'עמל' בצפת במגמת פקידות. סיגל, כך כונתה בפי כול, היתה תלמידה טובה והתבלטה במיוחד ביחסה הרציני ללימודים. בחביבותה ובנימוסיה. מחנכת הכיתה שלה בבית-הספר התיכון תיארה אותה כנערה אהודה ומקובלת מאוד בחברה, אשר היתה מנהיגה חיובית בכיתתה ושימשה מודל לחיקוי. עוד ציינה שהיתה אחראית ושקולה ועשתה את כל המוטל עליה היטב לשביעות רצון מוריה. סיגל גויסה לצה"ל במרס 1990 והוצבה בחיל-הכללי. לאחר הטירונות נשלחה לקורס משרדאות-תמלילנות. גם כאן הותירה רושם נעים על מפקדיה, כפי שנכתב בתיקה האישי: "בחורה רגישה מאוד, חברותית, עדינה, תומכת מאוד ועוזרת לחברותיה". עוד נכתב, כי היתה בעלת יכולת לימודית ומקצועית מעולה ומשמעת עצמית רבה. סיגל שאפה להצליח ולהתגבר על כל הקשיים הכרוכים בשירות הצבאי ובמחלת הקצרת שתקפה אותה לעתים. לרוע המזל לא זכתה להגשים את שאיפותיה. ביום ה' בתשרי תשנ"א (24.9.1990) נפלה סיגלית בעת שירותה והובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאירה אחריה הורים, שני אחים – יוסי ועופר ואחות – אילנית. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתבה מפקדת היחידה: "סיגל ז"ל היתה תלמידה חרוצה ושקדנית. חיילת למופת. היא היתה אהובה על חברותיה, נכונה לעזור תמיד, מלאת-חיים ובעלת רצון עז להתגבר על כל הקשיים". הוריה תרמו ציוד להקמת חדר מחשבים על שמה בבית-הספר 'מגדים' בכרמיאל.