כהן, נתן

בן הניה וחיים, נולד ביום ה' באב תרפ"ו (16.7.1926) בפתח תקווה. למד בבית-הספר "שארית ישראל", אחר-כך בישיבת הרב עמיאל בתל-אביב והמשיך את לימודיו בבית-המדרש למורים "מזרחי" בירושלים. משחר ילדותו היה רודף שלום. בראותו ילדים מתקוטטים לא היסס הרבה, ניגש והפריד בין הנצים. הוא הוקיר והעריץ את הוריו הערצה מיוחדת והיה עלם אדיב ושקט. מנעוריו היה חבר ב"הגנה" ועם פרוץ מלחמת-העצמאות היה בין ראשוני המתייצבים לשירות. השתתף בקרבות באזור השפלה, תל ליטווינסקי, כפר סבא הערבית, טנטורה, קאקון, טירה, כחייל בפלוגה הדתית שבאחד מגדודי חטיבת "אלכסנדרוני". מאוחר יותר הועבר לנגב. הביתה כתב: "העיר באר שבע אשר בה לחמו אברהם ויצחק נגד אבימלך לפני אלפי שנים, נגאלה שוב על-ידי בניהם". בעת מבצע "חורב", נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל-מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים ותקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948). נקבר בפלוג'ה. ביום י"ז בכסלו תש"י (8.12.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.