כהן, נסים (“ויליס”)

בן פרנסוא ורחל. נולד ביום כ"ה בסיון תר"ץ (21.6.1930) בעיר טוניס אשר בטוניסיה. עלה לארץ לבדו במסגרת "עליית הנוער" והועבר לצרפת ושם עבר קורסים להכשרה חקלאית. בארץ הקים במסגרת הנח"ל את המושב ניצני עוז. השתייך למושב ניצני עוז אשר בשרון, היה חבר הועד ומועצת הכפר, והיה מדריך במושבים יגל ואלישמע. גויס לצה"ל במארס 1951 ולאחר שחרורו מן הצבא היה יוצא מדי פעם בהיקראו לשירות מילואים. השתתף במערכת סיני . גם לפני מלחמת ששת הימים נקרא לדגל, וביום השני לקרבותיה, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל בקרב בניצני עוז בעמדו בעמדת מרגמות ובפני הפצצות כבדות של האויב. הניח אשה וארבעה ילדים. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. אחרי נפלו כתב רב-אלוף צבי צור, שהיה בזמן ההוא המנהל הכללי של חברת "מקורות", מכתב תנחומים למשפחתו והביע את אבל החברה באמרו כי בנפול נסים למען השלום והבטחון אבד לחברה אחד מעובדיה המסורים ביותר. מפקד יחידתו סיים את מכתב תנחומיו למשפחה בזו הלשון: "תמיד נשא בעול הבטחון ובין הראשונים נזעק למערכה. מסירותו, נאמנותו ואומץ לבו ישמשו מופת לאנשי היחידה". שמו הוזכר בחוברת שהוציאה עיריית נתניה לזכר הנופלים. באלבום "עוצבת השרון במלחמת ששת הימים" שהוציאה מפקדת חטיבתו הונצח זכרו על ידי הדפסת תצלומו.