כהן, נחמן (יוסף-איבן)

בן הניה ויוסף, נולד ביום י"ב בניסן תרפ"ח (2.4.1928) בצ'כוסלובקיה. בבית-הוריו דיברו הונגרית, אך נחמן קיבל גם חינוך יהודי מפי מלמדים באידיש ונתחנך לפטריוטיות צ'כוסלובקית ב8- כיתות של בית-ספר יסודי בשפות רותינית וצ'כית, ואחר-כך התחיל ללמוד מסגרות. כשהוחזר האזור לשלטון הונגרי לאחר הכיבוש הנאצי, סבל נחמן בגלל ההפליות האנטישמיות, וכשגברו הרדיפות מצד הנאצים ובעלי בריתם ההונגרים הצליח להתחזות ל"ארי" טהור ופעל במחתרת עד לגירוש הנאצים מהאזור. הוריו ומרבית בני משפחתו נלקחו כשאר היהודים למחנה אושוויץ וממנו לא שבו. אחרי המלחמה ניסה להוסיף ולעבוד במקצועו, אך לא יכול היה להמשיך לחיות כבן הארץ שהפקירה את משפחתו ועמו להשמדה. נחמן עלה ארצה מצ'כוסלובקיה בשנת 1945, הצטרף לגרעין "היוצרים" בכפר מסריק ועבד בו. בפברואר 1948 התנדב לצבא ושירת בחטיבת "כרמלי". ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948) בשעות הצהריים יצאה מנהריה שיירה ובה 7 כלי רכב ו90- אנשים כדי להעביר אספקה, חומרי ביצורים ותגבורת ליחיעם. ליד כברי נתקלה השיירה במארב שהציבו הערבים. המשוריין הראשון הצליח לפרוץ ולהגיע ליחיעם, אך שאר כלי הרכב נלכדו במארב. אנשי השיירה לחמו עד שעות הערב ובחסות החשכה הצליח חלק מהם להיחלץ, אך כמחציתם נפלו בקרב ונחמן ביניהם. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה.