כהן, מתתיהו (מתי)

בן מרים ויוסף, נולד ביום ג' באב תרפ"ה (24.7.1925) באיראן. בהיותו בן חמש עלו הוריו לארץ והתיישבו בירושלים. כאן למד בתלמוד-תורה "אור חיים" ובבית-הספר "דורש ציון". מוריו ומחנכיו ראו בו נער בעל מידות טובות ובעל כשרונות. משסיים את בית-הספר יצא לעבוד בכל עבודה מזדמנת. לאחר-מכן היה נהג ופירנס גם את אמו שנתאלמנה ואת אחותו. בפרוץ מלחמת-העצמאות, בימי המצור על ירושלים, התנדב עם מכוניתו לשירות האספקה. הוא גייס לפעולה זו גם את אחיו דויד ויחדיו פרצו פעמים מספר את שרשרת האויב והצליחו לספק מזון ומים לתושבי ירושלים הנצורה. בהתחלת ההפוגה הראשונה, ביום 19.6.1948, נסע בשיירה לתל-אביב להביא מזון. כשנעצרה השיירה בשער הגיא כדי להיבדק על-ידי אנשי או"ם, ירד מהמכונית ונפצע ממוקש. רגלו נתרסקה ולמחרת, ביום י"ג בסיוון תש"ח (20.6.1948), נפטר מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים. השאיר אחריו אישה ותינוק. אחיו חלה מרוב צער ומת כעבור שנה.