כהן, משה

בן שושנה ושם-טוב. נולד ביום ו' בחשוון תשכ"ח (9.11.1967) בתל אביב. משה גדל בשכונת התקווה והתחנך באווירה דתית. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי 'עמיאל', המשיכם בחטיבת-הביניים הדתית 'עוזיאל' וסיימם במגמת מחשבים בבית-הספר התיכון-הדתי 'בילו'. היה תלמיד מצטיין, שניחן בכשרונות בולטים גם בתחומי הספורט והאמנות. בנערותו היה חבר באגודת הכדורגל 'בני יהודה תל אביב' ושחקן מרכזי בקבוצה. במסגרת זו השתתף בטורנירים וזכה בגביע 'המבקיע המצטיין של הטורניר'. משה אהב לצייר ובתחרות ציורים תנ"כיים שנערכה בקרב תלמידי בית-הספר זכה בפרס הראשון. לצד טיפוח כשרונותיו האישיים, עסק בשעות הפנאי בפעילות התנדבותית למען הקהילה. הוא התנדב למשמר האזרחי ופעל במסגרתו עד מועד גיוסו לצה"ל. לקראת גיוסו זומן למבדקים ליחידות המובחרות ביותר. בשלהי ינואר 1986 גויס משה לשירות סדיר בצה"ל ובחר לשרת בחיל-התותחנים, בדומה לאחיו הבכור. במהלך שירותו נשלח לקורס מפקדי צוות סוללת תותחים וסיימו בהצלחה. הוא היה למפקד טוב, בעל כושר מנהיגות, שהשכיל לגבש את פקודיו לצוות יעיל. עקב זאת אמור היה לצאת לקורס קצינים, אולם יציאתו נדחתה פעם אחר פעם, בשל חיוניותו ליחידה. משה נפל בעת מילוי תפקידו בתאונת-אימונים ביום י"ט באייר תשמ"ז (17.5.1987), בדרך בין רביבים לצאלים, בהתהפך התותח המתנייע שעליו פיקד. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחולון. הניח הורים, שני אחים – עזרא וחזי ואחות – ויקי. בדברים שכתבו לזכרו מפקדים ועמיתים, הם מציינים את אופיו הידידותי, נכונותו הרבה לעזור, את דאגתו הרבה לחייליו, שעלתה על הדאגה לעצמו, ועל שמחת החיים הפשוטה אשר בעזרתה השכיל לסחוף את פקודיו למלא משימות. חבריו לגדוד הנציחו את זכרו באנדרטה, שהקימו במקום נפילתו ובחוברת זיכרון שהוציאו לזכרו. הם מקיימים משחק כדורגל תקופתי לזכרו. המשפחה הנציחה את שמו בספרייה תורנית בישיבת 'אוצר החיים' בבני ברק