כהן, משה

משה (מוסה), בן אסתר ואברהם, בן יחיד להוריו, נולד ביום י"ט בחשון תשי"ב (18.11.1951) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "רמות", ואחרי-כן המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון על-שם שפרינצק ובבית-הספר "נהלל". משה היה תלמיד טוב וממושמע ואהוב על מוריו ועל חבריו. עיקר עניינו היה בלימודי הטבע. הוא הרבה לקרוא בתחום זה והרבה לטייל ברחבי הארץ ולתור את נופיה ואת אתריה. משה היה שתקן ומסוגר מעט, מכונס בעצמו ואינו מרבה להתרועע. מעטים היו ידידיו, אך ככל שיכול, סייע בכל עת והטה להם אוזן קשובה. היה בו ביטחון עצמי, והוא לא ידע פחד מהו. קשה היה לכעוס והתרחק מריב וממדון. היה לו חוש הומור וידע להתבדח בשעת הצורך. בזכות כוחו הגופני הרב היה פעלתן, תמיד מצא לו עניין לעסוק בו ומעודו לא ישב בטל. הוא אהב מאוד את הוריו, היה להם בן מסור ורחש להם כבוד רב. משה גויס לצה"ל במחצית מאי 1970. כיוון שידע היטב את הלשון הערבית הוצב לחיל המודיעין. שנה וחצי לאחר גיוסו השתלם בקורס קצינים בסיסי ובקורס לקציני מודיעין. את מרבית ימי שירותו הצבאי הסדיר עשה ברמת-הגולן. הוא היה קצין טוב ואהוד על פקודיו. הוא שימש דוגמה לחבריו בכושרו הגופני ובסבילותו. חודשים אחדים נמנה עם המשרתים בצבא הקבע. ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973) נפל משה בקרב על מורדות החרמון. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אב ואם. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן. הוריו הקימו לזכרו חדר טבע בבית-הספר "רמות" ברמת שאול בחיפה.