כהן, משה (אלתר)

בן הניה ודוב, נולד ביום כ"א בשבט תרפ"ה (15.2.1925) בצפת. לאחר שסיים בית-ספר יסודי התחיל לעבוד. אביו הטייח לימד אותו את מקצועו והנער התמחה בו והיה לעזר לאביו ולתמיכה במשפחה. משה גדל והיה לעלם בריא וחזק ביותר. היה בעל מזג שקט, אך מאז פרוץ המאורעות והתפרעות הערבים לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, התלקחה בקרבו איזו אש עצורה. כולו אמר נקם בפורעים, ותמיד ביקש את התפקידים המסוכנים ביותר. כאשר ניגשו מגיני צפת העברית ליציקת קיר-מגן לפני בית-בוסל, היה עליהם תחילה "לדפוק" את הקרשים לפיגום לשם יציקת הביטון, והעבודה הזאת צריכה היתה להיעשות בחוץ, בשטח חשוף לכדורי הצלפים. משה התנדב לצאת לתפקיד והקריב את עצמו ביודעים, ואכן בעבודה זו נפגע ונפל, ביום כ"ז באדר ב' תש"ח (7.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בצפת.