כהן, מנחם (“מנדו”)

בן סניורה ויעקב הכהן. נולד ביום כ"ב במרחשוון תש"ו (29.10.1945) באיסטנבול שבתורכיה. בשנת 1949 עלה ארצה עם משפחתו. ב-1951 נולד אחיו הצעיר יוסי בטירת הכרמל שליד חיפה. את לימודיו היסודיים סיים מנחם בבית-הספר "מורשה" בישוב, ואת לימודיו התיכוניים בבית-הספר "אבן פינה" שבחיפה, לשם העתיקה המשפחה את מקום מגוריה בשנת 1960. מנחם היה בחור שנון, מלא חיים והרוח החיה בין חבריו, הוא אהב את הים ובשנת 1963, בגיל 17 וחצי, התגייס לצה"ל והתנדב לשרת השייטת הצוללות שהייתה אז בתחילת דרכה. בתום שירות החובה הצטרף לשירות הקבע. ביוני 1967 שירת על אח"י תנין וזכה לקבל רקע אדום מתחת לאות הצוללן (המציין פעולה מאחורי קווי האויב) על הפעולה באלכסנדריה. ביולי 1967 עבר לשרת באח"י אילת. ביום י"ח בתשרי תשכ"ח (21.10.1967) טובעה המשחתת אח"י אילת, בסיורה מול חופי פורט סעיד בהתקפת טילי ים. רוב אנשי הצוות נפצעו. מנחם סייע בחילוץ הפצועים עד שניפצע גם הוא. בן עשרים-ושתיים היה בנפלו. בהתקפה הרצחנית נהרגו 47 אנשי צוות ו- 16 לוחמים הוכרזו כנעדרים. ביום 1.11.1967 הוחזרו שש גופות לוחמים ממצרים, חלקן זוהו ושלוש נטמנו כאלמונים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. מנחם הותיר אחריו אישה בראשית הריונה, הורים ואח. בתו שנולדה לאחר מותו נקראה – נחמה. כשלושה חודשים לאחר הטיבוע החזירו המצרים את טבעת הנישואין ואת דסקית הזיהוי של מנחם. לאחר שנים של מאבק של אחיו ובני משפחתו בניסיון לפזר את הערפל לגבי מקום קבורתו, של מנחם נושא שנדון גם בבג"צ, החליט צה"ל לציין בטקס צבאי מלא ביום 24.8.04 את מקום מנוחתו של מנחם בחלקת האלמונים של אח"י אילת בחיפה. שמו, הוסר מקיר השמות של החללים שמקום קבורתם לא נודע בהר הרצל בירושלים. אחיו יוסי כותב: "דמותו תשמש כמופת לאומץ לב ולמסירות. אתה חי בליבנו תמיד, יוסי".