כהן, מינה (מיני)

בת ברטינה ואריה, נולדה ביום ג' בכסלו תשכ"ב (12.11.1961) בלימה, בירת פרו. בהיות מינה בת שנתיים עלתה משפחתה לארץ והשתקעה בחיפה. מינה למדה בבית-הספר היסודי "דוד ילין", וסיימה בהצטיינות את חוק לימודיה בבית-הספר התיכון "חוגים" במגמה הריאלית. בבית-הספר היסודי השתתפה מינה בחוג לבלט, וזכתה בתעודות הצטיינות על השתתפותה. היא השתתפה אף בלהקת ריקודים, ועסקה בספורט – בעיקר בשחייה. בתקופת בית-הספר התיכון, הייתה מינה חברה בתנועת "הצופים", תחילה כחניכה ואחר-כך כמדריכה, ראש גדוד ואחר-כך – מרכזת שבט הצופים "גלים". את עיקר זמנה הקדישה מינה לעזרה לזולת, אם בעזרה לתלמידים עולים חדשים באולפן קיץ שנערך בבית-ספר "אהוד" ואם בהשתתפות פעילה וממושכת בפעולות המשמר האזרחי בשכונת מגוריה. היא הייתה בעלת מרץ ורצון גדול לעשייה. תמיד תוססת, תמיד מכוונת, מסיעת, מנחה, תמיד מחייכת, תמיד ראשונה. מינה גויסה לצה"ל בסוף פברואר 1980. את הטירונות היא סיימה כחניכה מצטיינת, סיימה קורס מ"כיות בהצטיינות, ובאותו אופן את קורס הקצינות. מינה הועברה לשרת כמדריכה בבית-הספר לתותחנות. תפקידה האחרון היה קצינת מטאורולוגיה בבית-הספר לתותחנות. היא הייתה עליזה, חייכנית ואהודה על כל מכריה. ביום י"ח בחשון תשמ"ב (14.11.1981), נפלה סגן-משנה מינה בעת מילוי תפקידה והובאה למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. לאחר נופלה, היא הועלתה לדרגת סגן. היא הניחה אחריה הורים ואח. במכתב התנחומים למשפחה, עמד מפקדה על תכונותיה התרומיות, וציין כי "מיני הייתה מדריכה למופת וכקצינה שאפה תמיד לעשות את הבלתי מקובל, את החדש, את המיוחד. לא היה אתגר שלא הייתה יכולה לו, לא הייתה משימה שלא בוצעה בשלמות ובדרך המיוחדת לה. רבה הייתה תרומתה בהעמדת דור צעיר וחדש של תותחנים מאומנים היטב ומוכנים לכול". מאמר לזכרה, המאיר את דרכה בתנועת "הצופים", פורסם בביטאון "הסתדרות הצופים העברים בישראל".