כהן, מיכל
בת רחל ואורי. נולדה ביום ט"ז בכסלו תשמ"ה (10.12.1984) בחולון. אחות ליונתן ושאול. מיכל גדלה והתחנכה בחולון. היא החלה את לימודיה בבית הספר היסודי "אשלים" ואת שנות החטיבה והתיכון עשתה בבית הספר התיכון השש-שנתי "קריית שרת". ילדה מלאת חיים, דעתנית, ובעלת יושר פנימי. משיכתה של מיכל לאמנות ניכרה כבר בילדותה, ומשיכה זו היא שעיצבה את אישיותה המיוחדת והשפיעה על התפתחותה. מיכל אהבה לצייר ואהבה לרקוד, ואהבות אלה אפשרו לה לבטא את עצמה באופן מושלם. בבית הספר למדה במגמת מחול – מחול קלאסי ומודרני, ובמגמת אמנות. כישרונותיה השתלבו זה בזה והניבו יצירות משובבות עין ונפש. היו למיכל תנועות יפות, אצילות, גמישות, והיא הפגינה יכולת דיוק והבעה מופלאות. היא הייתה תלמידה מצטיינת, וזכתה בפרסים על הישגיה – הן במחול, הן בציור והן במקצועות הלימוד האחרים. במשך כמה שנים ברציפות זכתה בפרס הרקדנית המצטיינת, אך תמיד שמרה על צניעות ועל פרופורציות. לקראת שבוע האמנויות השנתי בבית הספר עמלה מיכל על פרויקט ציור מיוחד שלווה במחול ובמוזיקה. התוצאה הייתה מרגשת והותירה חותם בלב כל הצופים. הופעותיה של מיכל משבוע זה, כמו מאירועים אחרים, תועדו, ונותרו אחרי לכתה כעדות לכישרון ולהבטחה שלא מוצו וכמו חייה, נגדעו בטרם עת. מיכל התגייסה לצה"ל ב-28.4.2003, חדורת מוטיבציה לתרום ולעשות. היא שובצה בחיל החינוך ושירתה כמד"נית (מדריכת נוער) בגדנ"ע. בתפקיד זה שימשה שליחה של צה"ל בקהילה, ועסקה בהכנת בני נוער לשירותם הצבאי. לאחר כחצי שנה יצאה לקורס קצינות, וסיימה אותו בציון גבוה. בתום ההשלמה החילית של חיל החינוך הוצבה כמ"מ (מפקדת מחלקה) בבסיס גדנ"ע, בצלמון שבצפון הגליל התחתון. את כל תפקידיה מילאה מיכל ביסודיות ובהשקעה מרובה. היא הייתה חביבה ונערצת על חברותיה וחבריה, ותמיד הושיטה יד לעזרה ולעצה לכל מי שנזקק. סגן-משנה מיכל כהן נפלה בעת מילוי תפקידה ביום י"ט באלול תשס"ד (5.9.2004) והיא בת עשרים. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון. הותירה הורים ושני אחים.
