כהן, מיכאל

מיכאל, בן יעל וחיים, נולד ביום ו' בתמוז תשי"ד (11.7.1954) בחיפה. הוא למד בבית-הספר הממלכתי דתי על שם אלקלעי בכפר-שלם. לאחר שסיים את לימודיו, החליט ללמוד מקצוע. תחילה למד חרטות ואחרי-כן למד חשמל. מיכאל הצטיין בלימודי המלאכה. הוא היה פעיל מאוד בחברת בית-הספר ומקובל על בני כיתתו. חבריו ראו בו מנהיג ונהגו לקבל את מרותו ואת עצותיו. הוא אהב לעזור לחבריו וידע להשכין ביניהם שלום כשרבו. תמיד התייצב לצד החלש. נכונותו לעזור לזולת ניכרה כבר בהיותו מדריך במועדון-הנוער בכפר שלם. לתפקיד זה התמסר בכל לבו וזכה להערכתם של חניכיו ושל הממונים עליו. הוא הקדיש את מרבית זמנו הפנוי להדרכה ולספורט שאהב. מיכאל התברך בתבונת-כפיים ואהב לעסוק בעבודה יוצרת. במקצועות שהשתלם בהם – חרטות וחשמלאות – הצטיין בתפישה מהירה ובביצוע מעולה. הוא עשה כל מלאכה בנאמנות, בדייקנות ובצורה מושלמת ככל שיכול. מיכאל היה עלם חסון, רחב-כתפיים ויפה-תואר. הוא היה אופטימי ועליז ובעל פנים מחייכות. הוא אהב את בני משפחתו, היה בן נאמן ומסור להוריו וקשריו עם בני-ביתו היו לבביים וחמים. הוא עשה כמיטב יכולתו כדי להושיט עזרה להוריו ולסייע בפרנסת המשפחה. בכל דרכו היה מיכאל נאמן לערכים הדתיים, שספג בבית ובבית-הספר. כשהתקרב מועד גיוסו לצה"ל, המתין בקוצר רוח לבואו. הוא ראה בשירות הצבא מקור לגאווה ולסיפוק. מיכאל גויס לצה"ל בסוף אוקטובר 1972 והוצב לחיל-השריון.לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס מקצועות טנק "סנטוריון", התמנה תותחן בטנק "סנטוריון". הוא היה אהוד על חבריו לנשק ועל מפקדיו וביצע את כל המוטל עליו במסירות ובנאמנות. תמיד השתדל שלא להדאיג את הוריו והקפיד לכתוב הביתה. בחופשותיו נהג לבלות בעיקר בחיק המשפחה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים היה מיכאל עם יחידתו ברמת-הגולן והשתתף בקרבות-הבלימה המרים נגד התקפות הסורים. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפגע ונהרג בקרב בתל-פארס. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. הניח אב, אם, אח ושלוש אחיות. לאחר נופלו, הועלה לדרגת רב-טוראי. הוריו תרמו לזכרו ספר-תורה לבית הכנסת בכפר שלם.