כהן, מאיר

מאיר, בן מסעודה ואברהם (אלברט), נולד בחודש אייר תשי"ד (מאי 1954) בקזבלנקה שבמרוקו, ובה בשנה עלה עם בני משפחתו ארצה. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם יאנוש קורצ'אק בקרית-שמונה, המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי על-שם דנציגר בקרית-שמונה, במגמה למסגרות, ואחרי-כן למד בפנימיה הצבאית בכפר-סבא. מאיר היה תלמיד טוב, חרוץ וממושמע ובפנימיה הצבאית היה חניך מצטיין, אהוב על מוריו ומקובל על חבריו. הוא היה חובב מוסיקה ואהב לשיר בקולו הערב והנעים. כן הצטיין בתיפוף, והיה חבר בלהקת הקצב של בית-הספר. מאיר היה אדם טוב-לב, חברותי וקל להתיידד. תמיד מוכן היה לעזור לכל ידיד שפנה אליו בבקשת עזרה במעשה ובעצה. כל מה שעשה הקפיד להצניע, לא התפאר בו ולא התרברב. חבריו ידעו שאפשר לסמוך עליו שישמור סוד והם סיפרו לו על כל בעיותיהם. הוא היה ביישן במקצת, מסתגר ומכונס בעצמו. תמיד חיפש את השלמות ועשה את מלאכתו באמונה, כשהוא מתעמק ומתכנן אותה עד לפרטי-פרטיה. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ורחש להם כבוד רב. מאיר גויס לצה"ל בסוף אוגוסט 1972 והוצב לחיל המודיעין. לאחר הטירונות השתלם בשני קורסים של החיל והיה בהם חניך מצטיין. הוא היה חייל טוב וממושמע, אחראי ומסור לתפקידו, ושימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב, בסבילותו ובצייתנותו. מפקדיו ידעו שניתן לסמוך עליו, וכי ימלא היטב כל משימה שתוטל עליו. ביום כ"ה באדר תשל"ד (19.3.1974) נפל בעת מילוי תפקידו בצומת ירוחם, כאחיו אליהו שבע שנים קודם לכן. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אב, אם, שלושה אחים ואחות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "מאיר ז"ל נתגלה בכישוריו עוד בהיותו חניך והיה בקורס חניך מצטיין. הוא רכש לו ידידים רבים מקרב חבריו והיה מסור לתפקידו, שכן ידע בבירור שתרומתו לצה"ל היא בעלת חשיבות עליונה. מאיר עסק בעבודה שהצילה חיי רבים".