כהן, יעקב

בן מלכה ואברהם, נולד ביום כ"ד בכסלו תר"ץ (26.12.1929) בירושלים. היה מטובי התלמידים בבית-הספר העירוני לבנים. מכבד הורים ומורים, נאמן למסורת אבות, מוכן לבוא לעזרת הזולת ולהגנה על חלשים וער לבעיות עם ואדם. משסיים את בית- הספר היסודי למד מסגרות בבית-הספר המקצועי "עמל", ובגלל מות אביו הפסיק את הלימודים ויצא לעבוד כדי לעזור לאמו בפרנסת הילדים הקטנים ממנו. כחבר תנועת "הצופים" הצטרף ל"הגנה" בגיל רך, השתתף במסעות לעין גדי, מצדה ועוד, בקורסים שונים ללחימה ולעזרה ראשונה, בהקמת היישובים החדשים בגוש עציון ובמבצעים אחרים, והצליח להוסיף חברים לשורות ה"הגנה". החל ב-29.11.1947, יום החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, היה בשירות פעיל בפלוגה המיוחדת למעשי גמול, כלוחם וחובש פלוגתי גם יחד. כן שירת חמישה שבועות במשמר הרובע היהודי בעיר העתיקה ונועד להיות אחד מחיילי מחלקת ה"ל"ה" שיצאו לעזרת גוש עציון ונפלו בדרך, אלא שברגע האחרון נשלח למשימה חשובה אחרת. זמן-מה עמד על המשמר בארנונה והוציא על כתפיו עשרות פצועים משדה הקרב. הוא נשלח לחפות על פינוי עטרות ותוך כדי הושטת עזרה לפצוע בשעת התקפה ערבית ליד נווה יעקב נפגע גם הוא ונפל, ביום ז' באייר תש"ח (16.5.1948). נקבר בנווה יעקב. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.