כהן, יעקב-יצחק

בן יהודה הכהן ושרה. נולד ביום ו' באייר תש"י (23.4.1950) בחיפה. הוא למד בבית הספר היסודי על שם ויצמן בעכו – בעיר בה עברו עליו ימי ילדותו ותקופת התבגרותו. הוא הצטרף לחוג לימאות מטעם בית הספר, ובשעות אחר הצהריים היה משתתף בחוג לתלמוד. הוא היה חבר בתנועת "הצופים" והרבה לצאת לטיולים ולמחנות קיץ עם חבריו בתנועה. עדין נפש היה ביחסיו עם בני משפחתו, חבריו וכל הסובבים אותו. תמיד היה מוכן לעזור לזולת ואף סיים קורס לעזרה ראשונה במגן דוד אדום והשתתף בפעולות שונות של הארגון, כגון התרמת דם והגשת עזרה ראשונה. טובת המשפחה הייתה תמיד נר לרגליו. הוא היה נער נבון, אחראי וער לכל הסובב אותו. הכל ידעו כי אפשר לסמוך עליו ולהסתייע בעצותיו הנבונות. מנהל בית ספרו כתב לאחר נפילתו, בין שאר דבריו: "עניו וצנוע היה בכל הליכותיו, תלמיד טוב וחרוץ, לא למען הציון למד, אלא כדי להוסיף ידע ולכן התעניין בשטחים רבים. פעיל מאוד היה בחברת הילדים, בלי לגלות רצון לשלוט עליהם ולכן מקובל היה מאוד עליהם. תמיד היה מוכן לעזור לזולת וכל תפקיד שהוטל עליו מילא באחריות מלאה. ראשון היה תמיד בין המתנדבים לבצע תפקידים וכך שימש דוגמא חיובית לחבריו. . . " לאחר שסיים את בית הספר היסודי עבר ללמוד בירושלים. הוא סיים בהצטיינות את בית הספר לתקשורת "בזק" והוסמך כטכנאי אלקטרוניקה. במקצוע זה מצא עניין רב ותעסוקה. בתקופת מלחמת ששת הימים עבד בהתנדבות במרכזת הדואר בעכו ומילא את מקומם של עובדים שגויסו. הוא גויס לצה"ל באוגוסט 1968 והוצב לחיל הקשר. בחיל הקשר עבר קורסים מקצועיים רבים ועמד בבחינות מקצועיות. עם זאת גילה עניין רב בתעופה והיה מנוי על בטאון חיל האויר. עם גיוסו לצבא, עמד בהצלחה במבדקי קורס טיס, אולם הוא לא החל בקורס עצמו. לדבריו, רצה לבדוק את מידת התאמתו לדרישות הגבוהות של הקורס. הוא אהב מאוד את המקצוע שלמד והתכונן להמשיך בלימודים בטכניון העברי בחיפה. איש לא ידע על מעשיו בצבא. כי מעולם לא סיפר דבר. הוא נהג ליטול על עצמו קשיים שתבעו ממנו אחריות, מסירות ויסודיות. הוא השתתף בפשיטה על האי שדואן ולאחר שסיים בהצלחה את חלקו בפשיטה הזאת, נפל בעת מילוי תפקידו בעת חילוץ משאית התחמושת באילת, ביום י"ז בשבט תש"ל (24.1.1970). הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנהריה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו, בין שאר דבריו: "צעיר עליז אשר כמו רבים יצא לשרת את מולדתו והקריב על מזבח שירותו זה את היקר ביותר – את חייו". אחד מחבריו בפלוגה כתב לזכרו: "אתה היית לנו סמל של חיים ומקור חיות בכל מצב ובכל אוירה ודווקא לך התנכל המוות. – – – אהבנו אותך ועולם ומלואו לא יוכלו למלא את החלל שנפער עם הילקחך מעמנו. אך לבנו מלא אותך ובתוך תוכנו חי אתה ותמשיך לחיות ולהקרין מאותה רוח שנסכת סביבך ועל חבריך בעת היותך עמנו". שמו הונצח בספר "יזכור" של בני העיר פולטוסק, בפרק "הלוחמים והנופלים;" כן הונצח שמו בלוח הזיכרון של תלמידי בית הספר ע"ש חיים ויצמן בעכו ובלוח זיכרון בבית הספר "בזק" החדש אשר הוקם בירושלים.