כהן, יעקב (ינקלה)

בן שרה ופנחס. נולד בשנת תרס"ח 1908)) בחיפה למשפחת עמלים. אביו היה שמש בית הכנסת הראשון של העדה האשכנזית בחיפה "הדרת קודש". יעקב למד ב"חדר" ובבית הספר היסודי מיסודה של "אליאנס" ואחר-כך עבד כשוליית נגר. מנעוריו היה חבר הסתדרות "הנוער העובד" בחיפה ואחר כך הצטרף למפלגת "פועלי-ציון". בגיל צעיר הגיע לקיבוץ כפר גלעדי והיה רועה במשק. שם הכירוהו הכל כחבר נאמן ומסור לעבודתו, ממעיט לדבר ומרבה לעשות. בשנת 1936 הצטרף לארגון ה"הגנה" ובשורותיו שירת כל חייו. בשנת 1936 עלה עם "קבוצת שניאורסון" לכפר עציון, והשתתף בהגנתו. כשפורק כפר עציון חזר לקיבוצו. בשנת 1937 התגייס לחיל הנוטרים. בכ"ד בטבת תרצ"ט 15.1.1939)) נסע, בתפקידו כסגן מפקד כיתה, עם קבוצת נוטרים מכפר גלעדי אל שדות המשק בחמארה, ליד גבול לבנון. בדרכם חזרה הותקפו מן המארב על-ידי כנופיית מבריחים שהגיעה מעבר לגבול. שלוש יריות פגעו בגרונו של יעקב והוא מת לאחר דקות אחדות. חבריו נכנסו לקרב עם הכנופיה ובעזרת פלוגת צבא שהגיעה מתל-חי הניסוה אל מעבר לגבול. יעקב נהרג יום לפני שעמד לשאת את בחירת ליבו. הוא הובא למנוחות בבית הקברות של כפר גלעדי. הניח הורים ואח.