כהן, יחיאל

בן צביה (ג'זאל) ויוסף, נולד ב-1925 בתימן. בהיותו בן שנה נתייתם מאביו וכדי להצילו מגזירת השמד לדת המוסלמית שחלה שם על יתומים יהודיים, אימץ אותו דודו לבן ובשנת 1929 העלהו ארצה עם כל בני ביתו. מגיל 8 עד 10 למד ב"ישיבה" בפתח תקווה, אחר- כך יצא לעבוד וניסה את מזלו במלאכות שונות. לבסוף מצא את מקומו בבית-הדפוס מל"ן בתל-אביב ובמשפחת בעל בית-הדפוס, למד את המקצוע והתקדם בו, גדל והיה לבחור עליז וטוב-לב. יחיאל הצטרף למחתרת אצ"ל והשתתף בפעולותיה נגד הבריטים, ובחורף תש"ח גם נגד הערבים בקרב על יפו ועוד. עם יחידתו במחתרת הצטרף לאחד מגדודי חטיבת "גבעתי". השתתף במערכת לוד-רמלה, הדרום והנגב. בליל 21-22 באוקטובר תקפו כוחות "גבעתי" את משלטי המצרים מדרום לעיראק-סואידן כדי למנוע אפשרות פריצה מ"כיס פלוג'ה". ההתקפה לא עלתה יפה ובעת הקרב על משלט 7 חש יחיאל להגיש עזרה לחבר שנפצע בהסתערות, נפגע ונפל ביום י"ט בתשרי תש"ט (22.10.1948). ביום י"ח בשבט תשי"ג (3.2.1953) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.