כהן, יוסף

בן יעקב הכהן ותמר. נולד בשנת תש"ט (1949) בקזבלנקה שבמרוקו. משפחתו עלתה לארץ בשנת 1955 והתיישבה באופקים. הוא למד בבית הספר היסודי "מורשה" באופקים וסיים את לימודיו בהצטיינות. מנהל בית ספרו סיפר עליו לאחר נפילתו, והעלה על נס את תכונותיו החיוביות, את רוחו המרוממת תמיד, את חיוכו העליז, את סלחנותו וסובלנותו כלפי כל מעשה פרובוקטיבי ואת נטייתו לוותר ליריביו מתוך הכרה ברורה שיש להימנע מדברי ריב וויכוח מיותרים. כן ציין המנהל לשבח את שקדנותו וחריצותו בלימודים ואת ההתלהבות והאחריות שגילה במילוי כל תפקיד שהוטל עליו ובעיקר את תפישתו המהירה, שסייעה בידו להתגבר בנקל על חומר הלימודים ולהגיע להישגים טובים מאוד. עם כל סגולותיו, היה יוסף מצניע לכת, לא הרבה להתבלט וזכה להערצת חבריו על טוב ליבו ואצילות נפשו. לאחר שסיים את לימודיו ב"מורשה", למד בישיבה התיכונית "ישיבת הדרום" ברחובות וסיים את בית הספר התיכון הדתי "אור עציון" במרכז שפירא. בתקופת לימודיו בבית הספר התיכון היה חבר בתנועת הנוער "בני עקיבא" ואף היה מדריך בתנועה. נוסף לפעילותו בתנועה, היה פעיל בגדנ"ע. יוסף היה מקובל מאוד על חבריו, הוא נהג להנחות את מסיבות הכיתה ואף העלה על הכתב דברי פיוט עדינים נסוכי עצבות. לאחר שסיים את בית הספר התיכון הוא למד במדרשה למורים בבאר שבע וכאשר סיים את המדרשה, הוסמך כמורה. מנהל המדרשה ציין את עמידתו האיתנה של יוסף על דעותיו בתקופת "מרד הנעורים" שלו. הוא ידע להציג את עמדותיו ואת טיעוניו בכושר שכנוע רב. עם זאת, מעולם לא נרתע מלהגיד בכנות את אשר עם לבבו. הוא גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1967. בתקופת שירותו בצה"ל היה חייל ממושמע ומסור למופת. הוא התאקלם בחברה הצבאית הנוקשה והתערה בקרב חבריו ומפקדיו. ביום ט"ז באדר א' תש"ל (22.2.1970), נפטר והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. כולל אברכים בשם "עוד יוסף בני חי" נוסד על שמו ובו לומדים מניין בחורים אשר תורתם אומנותם; כן נוסדה על שמו קופת גמ"ח "אני יוסף אחיכם" שמטרתה להלוות כסף לנצרכים ולתלמידי חכמים ללא ריבית; ספר תורה לזכרו הוכנס לבית הכנסת על שם הרמב"ם באופקים.