כהן, יוסף (יוסי)
בן מרים ומיכאל. נולד ביום כ"ד באייר תשכ"ט (12.5.1969) בקרית גת. הוא למד בבית-הספר היסודי 'שפרינצק' והמשיך את לימודיו בתיכון 'רוגוזין' בקרית גת. בגיל הרך התאפיין בשובבות, בסקרנות ובמעשי קונדס. מכיתה ד' התמסר ללימוד האנגלית, בעזרת קלטות ותקליטים, ובכיתה ז' דיבר אנגלית שוטפת. כשבגר, הצטרף לארגון הנוער 'בית"ר' ועסק בהדרכה ובלימוד האנגלית. הוא היה פעיל במשמר האזרחי ובמד"א וסעד קשישים עריריים. אהבתו הגדולה היתה מוסיקה, שירה וטבע. הוא צילם והנציח מאות תמונות הקשורות בטבע ובעלי חיים. אחד מסימניה של תקופה זו בא לידי ביטוי באימוץ בעלי חיים אשר נקרו בדרכו. הוא אסף לביתו גוזל בז פצוע, ריפד קן עבורו והגן עליו מפני חיות הבית אשר איימו לטרפו. הוא לימד אותו לעוף וכעבור שלושה חודשים שיחרר אותו לחופשי, כולו קרן מאושר, כשהוא קורא: חופשי! חופשי! יוסי גויס לצה"ל באמצע יולי 1988 והוצב לסיירת 'עורב' בחטיבת הצנחנים. הוא סיים טירונות במסלול זה, עבר את החלק הקשה ביותר, אהב את מפקדיו וחבריו, עזר ועודד. ביום כ"ט בשבט תשמ"ט (4.2.1989) נפל בעת שירותו והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקרית גת. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות – עופר, יעל ויניב. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יוסי, אשר אהבת החיים והאדם איפיינו אותו, שהיה בעל הבנה ופקחות, עם מוטיבציה נדירה, ראייה מציאותית בוגרת ואופטימית, הותיר אחריו חלל וצלקת עמוקה. יוסי בן למשפחת 'עורב', יישאר חרות בזיכרוננו". בני המשפחה כותבים: "לא הופתענו למצוא בין חפציו האישיים תעודת חבר ב'אד"י', אגודה לקידום השתלות המאפשרת תרומת איברים להצלת חיי אדם".
