כהן, יהושע

בן אברהם הכהן ונחמה. נולד ביום כ"ח באייר תש"ט (27.5.1949) בעין המפרץ. סיים את לימודיו בבית הספר היסודי בעין המפרץ. ולאחר סיומו למד את לימודיו התיכוניים במוסד "נעמן" שבמקום. השתייך לתנועת הנוער של "השומר הצעיר" והיה מדריך בעכו. אף השתייך לגדנ"ע. היה שחקן כדורגל ושחיין מציל. היה ישר דרך ומצניע לכת ועורר דרך ארץ בלב כל הבא אתו במגע. התנהגותו השקטה, הנבונה והתכליתית, שקידתו ורצונו להיות "בסדר", לא לצער את הזולת ולעמוד לעזרתו בכל עת תמיד, לשמור על יחסי חברים ולמלא את המוטל על צעיר בגילו בכיתה, בחברה בהדרכה ב"קן", במוסד החינוכי – וכל זה בלי רברבנות והתנשאות, בבגרות וברצינות, כדבר המובן מאיליו – אלו היו תכונותיו. לא איש מלחמות היה ושנאת חינם היתה למורת רוחו. הוא רצה לחיות ככולם ולבנות את חייו בשלום בהבנה ללא גזל וחמס. בעבודה היה מלא מרץ ורצון חיים. פעם עבד עם רכז הרפת שהיה עובד וותיק ומנוסה ונוצר הקונטקסט המיוחל עם המדריך בענף, יחס בין עובד לעובד: זו היתה שמירה על יחס ידידות וכבוד מצד אחד עם ערך עצמי מצד שני, שבו באו לידי ביטוי המסירות, האחריות, החריצות – ועל הכל הענווה הברוכה שהבליטה את השרשי והחיובי באישיותו. גויס לצה"ל באוגוסט 1967 והוצב לחיל השריון ושירת בסיירת החיל. עבר קורס מש"קים. כחייל גילה אומץ ויזמה רבה והישגיו בקורס קצינים עד יום נפלו היו טובים מאוד. אבל הוא לא הספיק לשרת בקורס אלא כחודשיים בלבד כי ביום כ"ב באלול תשכ"ח (15.9.1968) נפל בשעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות שבעין המפרץ. מפקדו, במכתב תנחומיו להוריו, כתב בין השאר: "אנו זוכרים אותו שקט ובטוח, מבצע את המוטל עליו מתוך רצון טוב. בהיותו בעל תפקיד נראה תמיד מצווה בחיוך והיה מבצע ומפעיל את חבריו ברוח טובה ואוהדת; ובשעות שלא נמצא בתפקיד לא שקט על שמריו אלא נמצא עוזר ומסייע. ניכר שענווה שלטה בו. הוא לא עשה מעשה על מנת לקבל פרס אלא ראה בכך את חובתו. מתוך הכרה היה מתייצב לתפקידים שיש בהם סיכון כלשהו ואתגר לאיש צבא, ואם לא היה נבחר לביצוע משימה כלשהי קיבל זאת בהבנה, כי חבריו גם זכאים לבצע זאת. דמותו היתה שובת לב ואהודה על כולם. מדריכו האישי נקשר אליו קשרי ידידות אחרי היכרות קצרה למרות שהדבר נגד את תפקידו. חבריו למחלקה חיבבוהו כאדם, כרע וכלוחם… זכרו יהיה שמור אתנו תמיד כרע וכלוחם אמיץ". ב"שבעה" לנפלו הוציא קיבוצו עלון לזכרו. במלאת שנה לנפלו הוציאו חברי הקיבוץ חוברת לזכרו.