כהן, יהודה

בן רחל ומאיר, נולד בשנת 1929 בירושלים. סיים את חוק לימודיו בבית-הספר "תחכמוני", אך בשל מצבה הכלכלי הדחוק של המשפחה נאלץ לצאת לעבודה כדי לעזור להורים. כחניך "הנוער העובד" ידע למצוא את דרכו לקיום חובה זו בכבוד, ותוך כדי עבודות שונות הצליח גם לרכוש לעצמו את מקצוע הנהגות ואף השתלם בו עד כדי ידיעה ושליטה מוחלטת ברכב. זמן-מה עבד בנתניה כנהג. עם פרוץ מלחמת-העצמאות התגייס מיד לליווי השיירות והשתתף במשמרות שנעו ברכב בין תל-אביב וירושלים ואחר-כך בין ירושלים להר-הצופים, רמת רחל ותלפיות והתמחה ואף הצטיין בפריצת המחסומים. עם הנהגת המשוריינים הראשונים קיבל לידיו משוריין ובו הגיע עם השיירה של "הפורצים" לירושלים הנצורה. משם נשלח עם השיירה האחרונה שהגיעה לגוש עציון והביאה תגבורת באנשים, בנשק ובמזון. הדרך חזרה לירושלים נחסמה ויהודה נשאר בגוש. ב-12.5.1948 ערכו כוחות הלגיון וערבים מקומיים התקפה כבדה על הגוש והצליחו לבתרו לשניים. ההתקפה נמשכה למחרת והאויב הצליח לכבוש את כפר עציון. יהודה נפל עם מגיני כפר עציון ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים עם שאר חללי הגוש, בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.