בן יוספה וסמי. נולד ביום ד' באדר ב' תשל"ג (8.3.1973) ברמת גן, אח צעיר לסיגל ומירב. יאיר היה ילד שובב וסקרן, שרצה להבין ממה דברים בנויים וכיצד הם פועלים. נבון וטוב לב, רודף צדק ועניו, ממושמע, אוהב ונאהב מאוד, כזה שכל הורה היה חולם שיהיה לו, שכל חבר היה רוצה בו. מחייך וצוחק המון, ומצחיק בחיקויים מעולים. יאיר גדל והתחנך ברמת גן. למד בבית-הספר היסודי "הגבעה" ובבית-הספר התיכון "אהל שם" במגמה הריאלית. תלמיד מבריק, בעל חשיבה אנליטית מדהימה, שעסק בפתרון בעיות מורכבות ומסובכות בפיסיקה. כפי שמעיד אביו: "תלמיד מצוין ומוכשר היית, בעיקר בריאליים / במתמטיקה, גיאומטריה, אנגלית וגם באחרים./ בפיסיקה אף היית למורה – האורים והתומים, / שביקשה במבטה את אישורך בפתרון תרגילים מסובכים. / לא נזקקת להרבה זמן בהכנת השיעורים / וכאשר דאגתי בשל כך, הרגעתני בציוניך הגבוהים". כשבגר, הפך יאיר לנער יפה תואר, משכמו ומעלה, תרתי משמע. התנשא לגובה של 190 ס"מ והוא ניצל זאת במשחקי הכדורסל שאהב. טוב לבו השופע הקנה לו אינספור חברי אמת. כולם אהבו אותו, את חיוכיו הרבים, צחוקו, תבונתו הרבה, צניעות הליכותיו וכנותו. ידידיו סיפרו כי "היה לעתים רציני עד תהום ובו בזמן קליל ועליז". מקור גאווה להוריו ולאחיותיו. בשלהי יולי 1991, גויס לשירות חובה בצה"ל, ולבקשתו הוצב לחיל האוויר ליחידת נ.מ. לאחר שסיים את הטירונות כחניך מצטיין, החל במסלול היחידה אליה יועד. סיים קורס מ"כים, המשיך בקורס מיוחד ליחידות הנ.מ., קורס דרקון (צ'פרל) ויצא לקורס קצינים, אותו סיים כחניך למופת. יאיר השלים הכשרתו בקורס יסודי לקציני נ.מ. ובקורס "סטינגר". כאות וכהוקרה על השקעתו והצלחתו, נשלח לקורס מ"פים. בהמשך, סיים קורס מסו"לים (מפקדי סוללות), כדי לקבל פיקוד על סוללת "סטינגר". יאיר אהב את השירות הצבאי, דאג לחייליו, השקיע בהם וטיפח אותם, והם השיבו לו בהערכה רבה. לדברי מפקדיו, ביצע יאיר כל מטלה ברמה הכי גבוהה שניתן. היה עיקש ונחוש בדעתו ועמד על רצונו לשרת בסוללה המיוחדת, כי האמין שזהו שיבוצו הנכון. לאחר תקופה הועלה לדרגת סגן. לדברי פקודיו, ידע יאיר לשלב בין דאגה לחייליו לבין דרישות גבוהות, כפי שדרש מעצמו. אחד מחבריו הגדירו כ"חייל מצטיין, ומפקד שמהווה מקור להשראה". הצלחותיו היו מדהימות, אך בצניעותו לא סיפר על כך. בראשית אוקטובר 1994 נשלחו חיילי הסוללה למוצב "כלנית", שברצועת עזה לתעסוקה מבצעית. ביום י"ט בחשוון תשנ"ה (23.10.1994), נפל יאיר בעת מילוי תפקידו בגוש קטיף, כמפקד כוח שהיה בדרכו לפעולה מבצעית. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות. בן עשרים ואחת שנה ושבעה חודשים היה יאיר בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת סרן. במכתב ניחומים למשפחה, כתב מפקד היחידה: "יאיר היה מפקד למופת, מודל לחיקוי והערצה. חדור מוטיבציה, חרוץ, מסור, בוגר ואחראי. …עם חיוך על פניו, אהב להתנדב, לתת כתף לזולת. זקוף קומה, מפקד אמיתי. יאיר הרגיש צורך לעשות יותר, לתרום ולתת מעצמו עוד יותר. לבקשתו, עבר לשרת בסוללת הברקן. גם שם פעל לפי אופיו ואישיותו: במסירות, בחריצות, בדאגה לפרט ולזולת". המשפחה הוציאה להנצחת שמו את ספר הזיכרון "יאיר".
