כהן (טרשינסקי), ברוך

בן רחל לבית רוזן ואברהם-מאיר, נולד ביום י"ז בסיוון תרע"ו (18.6.1916) בעיר וילנה, שהשתייכה אז לרוסיה. ברוך למד בגימנסיה העברית "תרבות", היה חבר בתנועת בית"ר ולמד מסגרות לשם הכשרה מקצועית לקראת עלייתו ארצה. בשנת 1937 גויס לצבא הפולני ועם פרוץ מלחמת-העולם השנייה היה מוצב במזרח המדינה, נפל בשבי הצבא הרוסי והובל לרוסיה, וכך נשאר לפליטה, יחידי מכל משפחתו, שהושמדה בידי הנאצים. ברוסיה נשלח לעבודת-פרך בירכתי הצפון, סבל רעב וקור ורק אחרי הסכם סטלין-שיקורסקי והקמת צבא פולני חופשי, שוחרר משביו והורשה לנדוד עד שהגיע למחנה צבא פולני בדרום רוסיה האסיתית, ושוב הולבש מדי צבא פולני. בשנת 1943 הגיע לארץ עם הצבא הפולני, ערק ממנו, החליף את שם משפחתו מטרשינסקי לכהן ונשאר בארץ. כאן מצא קרובים וחברים וידידים מנעוריו, נקלט במהרה בחיי הארץ ובעבודה כמסגר טכנאי. ברוך נשא אישה ונולד לו בן, והיה עובד שקדן ומסור למשפחתו. ב-20.5.1948 גויס לצבא ושירת כעובד מקצועי בחיל-חימוש עד שנספה בתאונת-דרכים בשעת מילוי תפקידו ליד שדה התעופה לוד ביום י' בשבט תש"ט (8.2.1949). הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. הניח אחריו אישה, דבורה, ובן, יואל.