כהן-זאבי (וולפוביץ), הרצל

בן מינה ויהודה. נולד ביום י"ג באלול תרע"ו (11.9.1916) בבית סבו שאול לוי, ממייסדי תל-אביב ובוני בתיה הראשונים. הרצל היה נער יפה-תואר, שובב ועליז, טוב-לב ואציל-נפש. את שנות לימודיו הראשונות עשה בבית-הספר העממי למסחר ולאחר מכן למד בגימנסיה "הרצליה". בנעוריו היה מדריך בחוגי "הנוער הלאומי" ובאגודת "מכבי", ובשנת 1932 הצטרף לתנועת הנוער בית"ר. עם פרוץ מאורעות הדמים של השנים תרצ"ו-תרצ"ט הצטרף לשורות האצ"ל. עם זה היה פעיל בקואופרטיב התחבורה "המעביר", שאליו השתייך, ונמנה עם חברי המועצה ועם עורכי הבטאון החדשי "המעביר". באוגוסט 1940 התגייס מטעם "המעביר" לצבא הבריטי וצורף לפלוגת מובילי המים שנשלחה לשירות במדבר המערבי. הרצל שהה כשמונה חודשים בטוברוק הנצורה ובאותה עת הועלה לדרגת סרג'נט. בתום המצור עבר עם יחידתו ארצה לפרק זמן ועסק באימון נהגים צבאיים. אחר-כך שבה יחידתו לטוברוק. ביום י"ג בכסלו תש"ג (23.11.1942) נהרג בהפצצת מטוסי אויב. מפקדו של הרצל בטוברוק הנצורה, המייג'ור פ. אהרון אמר בדברים שנשא לזכרו: "הוא שימש תמיד דוגמא בהנהגתו, באומץ ליבו ובמסירותו. הסרג'נט הרצל זאבי ידע לשמור על הגאווה והכבוד העברי". המייג'ור בייקר, אף הוא ממפקדיו, כתב לאשתו: "סרג'נט זאבי מסר את חייו למען אידיאל. הוא מת כדי שהאנשים והנשים בעולם יהיו חופשיים לחיות את חייהם כרצונם". הרצל הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי שבטוברוק. הניח אשה ובת שנולדה חמישה חודשים לאחר מותו ונקראה בשמו – הרצלה. שמו הונצח בספר "זכרם נצח" ורשימות לזכרו התפרסמו בעתונות של אותם הימים. בשנת 1961 קיבלה משפחתו בשמו את אות ההתנדבות מטעם מדינת ישראל וכן את עיטור לוחמי המדינה (על"ה). ציון מיקום קיברו  3A13, יחידה Royal Army Service Corps דרגה Serjeant.