כהן-הלל, יעקב
יעקב (ג'ק), בן אדלה ואברהם, נולד ביום י' באדר תשי"ב (7.3.1952) בבירות שבלבנון ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשי"ח (1958). הוא למד בבית-הספר "אליאנס" של "חברת כל ישראל חברים" בבירות, המשיך בלימודים בבית-הספר היסודי על-שם ביאליק בתל-אביב ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "הרצליה" ובפנימייה הצבאית שלידו. יעקב היה תלמיד טוב, שקדן ומתמיד. הוא היה מראשי הדוברים בכיתה והיה אהוב על מוריו ועל חבריו. הוא אהב לטייל והרבה לנסוע עם אחייניו ברחבי הארץ. יעקב היה חברותי וקל להתיידד, אוהב חברה ומכניס אורחים, מאיר פנים לכל אדם, איש ברית ובעל סוד נאמן. טוב-לב היה ובעל יד רחבה. תמיד היה שמח בחלקו ונוח לבריות. הוא רחק מריב וביקש את הפשרה. מטבעו היה אופטימי, שמח ובעל חוש הומור, והרבה להתבדח ולהתלוצץ. ביחסו לבריות היה גלוי-לב, ישר-דרך ובעל-מצפון, והצטיין בנימוסיו ובעדינות נפשו. הוא היה נקי ומסודר מאוד, אנין טעם ומקפיד בלבושו. להוריו היה בן נאמן ומסור, רחש להם כבוד רב והתחשב בדעתם. יעקב גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970, והתנדב לשרת בחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס צניחה, בקורס מקצועות טנק "סנטוריון משופר" ובקורס מפקדי טנקי "סנטוריון משופר". כעבור זמן נשלח לקורס קצינים ולאחר סיומו נשלח לקורס קציני שריון. בתום הקורס הוענקה לו דרגת קצינות והוא מונה מפקד מחלקה בשריון. כעבור זמן הוטל עליו תפקיד סגן מפקד פלוגת טנקים. הוא נחשב קצין אחראי ומסור לתפקידו, בעל רצון ויכולת רבה, יעיל ומסוגל לעמוד במצבים קשים. הוא שימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב ובסבילותו, דאג לחייליו והיה אהוד עליהם. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלחה יחידתו לחזית ברמת הגולן והוא השתתף בקרבות הבלימה הקשים נגד הסורים. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) לחם יעקב בקרב שהתחולל באזור ג'וחיידר. במהלך הקרב פגע פגז בראשו והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אם, שני אחים ושש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. הגימנסיה העברית "הרצליה" הוציאה לאור חוברת לזכר תלמידיה שנפלו במלחמה, ויעקב בתוכם.
