בתם של סיגלית ועופר. נולדה באור יהודה ביום ל' באדר א' תשנ"ז (9.3.1997). ילדה שנייה במשפחה, אחות של מור וירין. מילדותה הייתה הדר ערנית, פעלתנית, אנרגטית, מלאת שמחת חיים ואור. בת שש-עשרה חלמה לשרת ב"משמר הגבול" כלוחמת. כמי שגדלה וחונכה על אהבת הארץ, על נתינה ועל אהבת הזולת, ביקשה הדר לתרום את חלקה לביטחון המדינה ולהגנת העם שאהבה כל כך. היא החליטה לשרת בתפקיד חשוב בקו החזית, יודעת בבירור שלא תשרת בעורף. כשחברתה הטובה רעות התגייסה ל"משמר הגבול", שמעה הדר מפיה על המסלול ועל תהליך ההכשרה והתלהבה מאוד. ההחלטה של הדר להתגייס דווקא ל"משמר הגבול" אפיינה את אישיותה המיוחדת. תמיד בלטה בנוכחותה, בנתינה הגדולה שלה, הן לקרוביה הן לאנשים שלא הכירה. במסיבת הגיוס שהמשפחה ארגנה לכבודה, בירכה אותה אחותה מור ואמרה: "כשאני מסתכלת עלייך אני אומרת – איזו אישה בוגרת עומדת מולי, שמשלימה אותי!" ב-19 בנובמבר 2015 התגייסה הדר בהתרגשות גדולה, והגשימה את חלומה לשרת ב"משמר הגבול". חברותיה מן הטירונות מספרות כי הדר נהגה לדרבן אותן במהלך המסעות המפרכים ודאגה לעודד אותן בכל רגע. בלילות, בחדר המשותף, היא הייתה מוציאה מן התיק ממתקים ומחלקת לכולן באהבה גדולה. בשבעה סיפרו חברותיה על מקרה שבו חסרו להן גופיות לבנות. בסוף השבוע לקחה הדר מארון הבגדים של אחיה ירין חבילת גופיות חדשות, וכשהגיעה לבסיס חילקה אותן בשמחה לחברותיה. היה זה רק מעשה אחד מיני רבים שאפיינו את ליבה הרחב. מרגע גיוסה הייתה הדר מלאת התלהבות, תמיד חזרה הביתה מוארת ומאושרת. היא העידה שטוב לה במקומה וראתה את עצמה ממשיכה לפיקוד ולהדרכה. במהלך הטירונות, חודשיים וחצי בלבד מיום גיוסה, יצאה הדר לפעילות המבצעית הראשונה שלה והוצבה בשער שכם בירושלים. ערב קודם לכן התקשרה לאביה עופר ובישרה לו את הבשורה המרגשת: "אבא, אני יוצאת ל'הפעלה' ראשונה בשער שכם, תאחל לי בהצלחה!" תפקיד הכוח היה לאתר חשודים ולדאוג לבט"ש (ביטחון שוטף). בשעה 14:30, כחצי שעה לפני סיום המשמרת, זיהה הכוח במהלך הסיור שני חשודים וביקש מהם לעצור ולהציג תעודות מזהות. אחד החשודים שלף נשק והחל להתעמת עם מפקד הכוח. המפקד הצליח לנטרל אותו, אולם החשוד השני שלף סכין והתחיל לדקור את רווית, חברתה של הדר, דקירות בראש ובצוואר. רווית איבדה דם רב, נפלה על הארץ והמחבל המשיך לתקוף אותה. הדר אִבטחה את מפקד הכוח ואת רווית. היא הביטה במתרחש ובתוך שניות פעלה בקור רוח ובמיומנות – נסוגה כמה צעדים לאחור, דרכה את נשקהּ וחיסלה את המחבל. כך הצילה הדר את חייה של רווית. לאחר כמה שניות, הגיח מחבל שלישי מאחור וירה בראשה של הדר שני כדורים. שוטר שהזדמן למקום נטרל את המחבל. הדר נפצעה באורח אנוש והובהלה לבית החולים. הרופאים נאבקו על חייה כמה שעות עד שנאלצו לקבוע את מותה. בתחקיר האירוע התגלה כי המחבלים נשאו נשקים, סכינים ומטעני נפץ, ותכננו לגרום לפיגוע תופת רב-נפגעים. במעשיה גילתה הדר אומץ לב ונחישות, גבורה, קור רוח, מיומנות, חתירה למגע ואחוות לוחמים. היא סיכלה את תכניות המחבלים ובגופה מנעה אסון גדול יותר בבירה והצילה חיי רבים. בשבעה נודע למשפחה מפי מפקדיה של הדר, כי היא הצטיינה במטווחי הירי בטירונות וכי נבחרה לצאת לקורס פיקוד. זה היה חלומה של הדר. רב-שוטרת הדר כהן נפלה בקרב בהיתקלות עם מחבלים בשער שכם בירושלים ביום כ"ד בשבט תשע"ו (3.2.2016). בת תשע-עשרה בנפלה. היא הובאה למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין ביהוד. הותירה הורים, אחות ואח. על מצבתה של הדר כתבו אוהביה: "גיבורת ישראל, במותה הצילה חיי רבים. העוז, הגבורה וההדר שבך הם נר לרגלינו". ספדה לה משפחתה: "'עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון' (משלי לא, כה) – הפסוק כאילו נכתב על הדר היקרה שלנו, פירושו: הנפש שלה לבושה במידות טובות של עוז (גבורה וחריצות) והדר (חסד ואצילות), יש לה חוש הומור והיא צוחקת מהיום הראשון ועד ליום האחרון. במעשיה ובגבורתה מצטרפת הדר לרשימה מפוארת של לוחמים ולוחמות, גיבורי מערכות ישראל שמסרו את נפשם למען ביטחונה של מדינת ישראל." אביה נפרד ממנה בכאב: "כולם אומרים שהיית גיבורה, גיבורה אמיתית, שהצלת הרבה אנשים בגופך ונשמתך, אבל אף אחד לא מכיר אותך באמת, הדרי שלי, את החום שלך. יש לי שלוש מילים לומר לך: אני גאה בך. גאה בך ומצדיע לך. נוחי על משכבך בשלום, תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים." "הדרי יקרה שלי. יקרה שלנו," אמרה אחותה של הדר, מור, "הפכת להיות יקרה לכולם, לכל עם ישראל. אני כותבת לך בדמעות של דם, של כאב עמוק ותדהמה. אני לא מאמינה, הדר אהובה שלי. כל מה שאומר עלייך יתגמד. האישיות הכובשת שלך. … הילדה עם החיוך הכובש, הרעשנית והאסרטיבית. הנהגת את כולם, שהלכו אחרייך. את מודל החיקוי שלנו. את היית האור שלנו. אתמול חסמת בגופך את המחבלים הארורים. כמה שנאת חינם? בבקשה תפסיקו. כמה עוד כאב? את לא ראית בעיניים ופשוט נכנסת בו בכל הכוח. עם ישראל עמד מול עינייך. אני אוהבת אותך, אחותי. כולם גאים ולא מאמינים." בדבריו הצדיע לה המפכ"ל רב-ניצב רוני אלשיך: "הדר יקרה, אני מרשה לעצמי להודות לך בשם עם ישראל. במעשה גבורתך חקקת פרק נוסף במורשת מג"ב. אני מצדיע לך בשם משטרת ישראל." "רב-שוטרת הדר כהן, בת עופר וסיגלית. אנו מלווים אותך היום למנוחת עולמים הלומי יגון, אך מלאי השראה," אמר השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן. "הימים ימי קטיף ההדרים, אך את ממשובחי פירות ההדר – לא נועדת להיקטף. נועדת להמשיך להיות מה שהיית – עדינה, רגישה ומרכזית. … אתמול הפגנת את קור הרוח והמסירות, וכל זאת כשאת מגינה על חברתך ממוות בטוח. … אנחנו נפרדים ממך, אך לא ממורשתך. נפלת למען מטרה נשגבת. … הותרת טביעות רגליים טובות בדרך הישר." פקד מוטי אלבז, מפקד הפלוגה של הדר, ספד לה: "הדר יקרה, עומדים אנו כאן המומים והלב מסרב להאמין לגודל האסון. לפני שבוע התכנסנו משפחת מג"ב לטקס השבעת הנשק. אימצת את הנשק לליבך. הורייך ואחייך היו גאים בך. בעיניהם היו דמעות שמחה, אושר וגאווה. מי מאמין ששבוע אחרי זה יהפכו דמעות אלה לדמעות יגון? הגעת לפני שמונה שבועות מהאזרחות והתבלטת כחיילת." סיפרה בת דודתה עופרי כהן: "היא הייתה פייטרית מטורפת, היא אמרה שאם היא לא תעשה את זה, אז מי כן. תמיד נלחמה ותמיד היה אכפת לה. בסוף השבוע האחרון היינו אצלה והיא בדיוק סיימה את ההשבעה. היא דיברה כמה שקשה לה וכמה שהיא עושה מאמצים להישאר. היא לא פחדה." ביולי 2016, התקיים טקס מרגש של החלפת שם פלוגת הבנות ב"משמר הגבול" מ"חנית" ל"הדר". מאוחר יותר, התקיים טקס הענקת עיטורים ואותות מופת במעמד נשיא המדינה, מפכ"ל המשטרה ומפקד מג"ב. הדר קיבלה את עיטור המופת על פועלה ועל תגובתה באירוע בשער שכם בירושלים. שמונה תינוקות שנולדו לאחר מותה נקראו על שמה של הדר. בטקס שהתקיים בינואר 2017 באור יהודה הונחה אבן הפינה ל"מרכז הדר" על שמה, מיזם שישמר את מורשתה וינחילה לדורות הבאים. מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב רוני אלשיך, אמר: "הפצע עוד כואב ומדמם. איבדנו לוחמת, אחות וחברה אשר נהרגה במהלך לחימה במחבלים. הדר פעלה ללא מורא וחשש ובעוז רוח של לוחם ותיק ומנוסה. … זהו חוב חברתי וערכי של כולנו לזכור את הלוחמים האמיצים שאיבדנו … ואין כמו פרויקט חינוכי שיכול להנציח את הערכים האלה."
