כהן, דניאל (“דני”)

בן מקסים וכרמלה. נולד ביום י' בסיון תש"ה (22.5.1945) בחיפה, למד בבית הספר הריאלי והמשיך את לימודיו התיכוניים בפנימייה הצבאית שבאותו בית ספר. אותה תקופה היה פעיל בגדנ"ע, בחוג הקליעה והצטיין במספר תחרויות אזוריות. דני היה חבר במועדון "החוגלה" לירי ומטעם המועדון נכלל בנבחרת ישראל וייצג את המדינה בתחרויות בינלאומיות בארץ ובחוץ לארץ (בקפריסין, בתורכיה ובגרמניה). הוא אהב לצאת לדיג תת-ימי ויותר מכל אהב לצוד ציד. דניאל היה רכז "הפועל" במושבת מגוריו, ולפני שנפל אסף כספים לבניית מגרש כדור-יד. דניאל גויס לצה"ל בראשית ספטמבר 1963 והוצב לחיל ההנדסה. במחצית מארס 1966 הצטרף לצבא הקבע. בימי שירותו הצטיין כלוחם אמיץ וכקצין מעולה. דני השתתף בפעולות צבאיות רבות ושמו יצא לתהילה כאחד ממפעילי הטרקטורים המשוריינים בחריש ה"פרובלמטי" בגבול הסורי, בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים. בתום תקופת שירותו ברמת הגולן החליט ללכת לטכניון ולהמשיך בלימודיו. הוא תכנן לעשות זאת במסגרת צה"ל ולכן עבר לשרת במפקדה ולהתכונן ללימודים. הוא עבר עם בנו הפעוט למושבה שהתגוררו בה הורי אשתו ועד מהרה השתלב בחיי החברה המקומית. על אף ששירת בעורף לא ויתר על פעולות מבצעיות באזור הצפון. הוא השתתף בפיצוץ תעלת הע'ור (מערכת המים שהקימו הירדנים בבקעת הירדן) ובו למעשה הייתה תלויה ההצלחה של פעולה זו. מפקדיו של דני, ממפקדו הישיר ועד אלוף הפיקוד, רחשו לו הערכה רבה. הם ידעו להוקיר את תכונותיו ומעלותיו כקצין מצטיין, אמיץ לב וקר מזג, ועם זאת ידיד וחבר למופת. דני היה אהוד גם על תושבי יישובי הכפר בצפון. מעולם לא ויתר על הזדמנות לעזור לזולת. אחד החברים סיפר על דני כי היה חבר טוב, שטיבו האמיתי התגלה בעיתות צרה. בזמנים קשים אפשר היה לסמוך עליו בכל. ביום כ"ה באדר ב' תש"ל (2.4.1970), נפל סרן דניאל בהפגזה על נח"ל גשור והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. שבוע לאחר נפלו הועלה דניאל לדרגת רב-סרן. הניח אישה, בן ובת צעירים לימים. במאי 1970 פורסמה כתבה ארוכה על דניאל ב"מעריב;" מגרש הכדור-יד במושבתו, שהושלם לאחר נפלו, נקרא על שמו: "הפועל דני – רמת ישי".