כהן, גבריאל

בן בתיה ואליהו. נולד ביום י"ח בטבת תשי"ט (29.12.1958) בצפת, בן רביעי למשפחה בת שישה ילדים. הוריו עלו מתוניס והשתקעו בצפת. הם העניקו לו חינוך תורני ודתי, גבריאל למד תחילה בתלמוד תורה ואחר כך השלים כיתה י"ב בבית-הספר התיכון, שליד ישיבת צפת, במגמה ההומנית, אם כי הצטיין יותר במתמטיקה ובפיסיקה. גבריאל התגייס לצה"ל בפברואר 1977, עבר אימוני טירונות והוצב לשרת בגדוד קשר של פיקוד הצפון. במהלך שירותו התקדם בתפקידים ובדרגות. בתום שירות החובה שלו, בפברואר 1980, המשיך לשרת בצבא הקבע כנגד, בבסיס קשר בפיקוד צפון. גבריאל סיים בהצלחה קורסים מקצועיים, עבר קורס משקי ציוד וזכה להערכת מפקדיו על שירותו. בטפסי ההמלצות שלהם, ציינו אותו כ"נגד מקצועי, שמבצע תפקידו כראוי ובמסירות, מוכן להקדיש מזמנו גם מעבר לשעות העבודה המקובלות", גבריאל עבר קורס מנהלי עבודה, שנמשך כחודש ימים. ביוני 1983 הועלה לדרגת רס"ר וכעבור כשנתיים הועלה לדרגת רס"מ. שתים עשרה שנה שירת בצבא הקבע. בתקופת שירותו נשא לאשה את מזל ויחד בנו ביתם וגידלו את שלושת ילדיהם – בת-אל, הודיה ועמיאל. ביום ו' בניסן תשנ"ד (17.3.1994) נפל גבריאל בעת שירותו. בן שלושים ושש היה בנופלו. גבריאל הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בצפת. השאיר אחריו רעיה – מזל, שלושה ילדים – בת-אל, הודיה ועמיאל, הורים וחמישה אחים – רפאל, יתרו, ברוך, שמעון ובנימין. הרמטכ"ל אהוד ברק כתב במכתב ניחומים למשפחה: "גבריאל היה עוזר-קצין ציוד קשר, בגדוד הקשר של פיקוד הצפון. הוא תואר על-ידי מפקדיו כחייל נעים הליכות, צנוע ומקצועי מאוד בעבודתו". מפקדו כתב למשפחתו: "גבריאל הגיע לגדוד בשנת 1981 ומאז עשה את כל שירותו בגדוד. הוא נודע בזכות הליכותיו הנעימות, צניעותו הרבה ויכולתו לעבוד תוך שיתוף פעולה מבורך עם הסובבים אותו. מקצועיותו הגבוהה ואישיותו הנעימה יחסרו לנו מאוד". הוריו ורעייתו הנציחו את זכרו בתרומת ספר תורה לבית הכנסת התוניסאי בצפת, שם מכהן אביו כחזן שנים רבות.